Igrot Kodesh · Letter 7246 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

6 Nissan* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

After a particularly long interruption, I duly received your letter from the eve of Rosh Chodesh* Nissan*. I am surprised that you tell me nothing about the time you fix for the study of the profound teaching of the Torah*, which, in our era, has been revealed through Chassidus*. Furthermore, it seems that you establish no connection between this and what you write to me. Perhaps this is the reason for the troubles you share with me. Indeed, the profound dimension of the Torah* is described as: "A tree of life, devoid of objections and controversies, so that the scholars of the Torah* no longer derive their sustenance from the ignorant, but only from the domain of good," as the faithful shepherd, Moshe our master, affirms. This is also explained in the holy Tanya* of the Alter Rebbe*, in chapter 26 of Iggeres HaKodesh*.

And, the question that is raised on this subject is known. Many are those who do not devote themselves to all this and yet live pleasant days and years. However, in addition to all the answers that can be given to this ancient objection, one cannot compare the person to whom Divine Providence has made these teachings known, developed by Chassidus*, and who has actually begun their study, to all those who have not had this merit and who do not even know of their existence — this is self-evident.

May Hashem grant that at least henceforth, without awaiting another invitation to do so or further allusions, you fix a daily time for the study of the profound dimension of the Torah*, with an addition on Shabbos*, which is "sacred to Hashem." This fixing will be not only in time, but also in the soul. In this way, you will know abundance in your spiritual and material concerns alike. May Hashem grant that you give me, by return mail, good tidings of all this. With my blessing for a kosher and joyous Pesach* festival,

ז'רמו

ב"ה, ו' ניסן, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מער"ח ניסן, ולפלא שאינו מזכיר דבר בהנוגע לקביעות עתים שלו בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וכנראה גם אינו מקשר כלל לזה את כל הענין שכותבו - שאפשר זהו מתרץ גם הבלבול שיש לו בהענינים אודותם כותב, שהרי פנימיות התורה נקראת אילנא דחיי דלית תמן לא קושיא לא מחלוקת וכו' דלא יתפרנסון ת"ח מע"ה אלא מסטרא דטוב כו' כדברי רעיא מהימנא משה רבינו ונתבארו בספר תניא קדישא לרבנו הזקן, אגרת הקדש סי' כו.

ידועה הקושיא שהרי כו"כ שאין עוסקין בהנ"ל ובכל זה מבלים ימיהם ושנותיהם בנעימים.

אבל נוסף על כל הביאורים לקושיא עתיקה זו, הרי אינו דומה זה שהשגחה העליונה זיכתו לדעת מענין תורה זו של תורת החסידות וגם התחיל בלימוד זה ואולי יותר מהתחלה, לאלו שלא זכו שידעו על כל מציאות האמורה, וק"ל.

ויהי רצון שעכ"פ מכאן ולהבא ומבלי לחכות על התעוררות ורמזים נוספים, יקבע עתים ללימוד בפנימיות התורה בכל יום ויום ובהוספה ביום הש"ק אשר קדש הוא לה', והקביעות תהי' לא רק קביעות בזמן אלא גם בנפש, ויורווח לו בענינים הרוחנים והגשמיים גם יחד, והלואי שיבשר טוב בחוזר בכל האמור.

בברכת חג פסח כשר ושמח.