Igrot Kodesh · Letter 7250 — Shidduchim

By the grace of Hashem,

9 Nissan* 5720,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem and assumes a sacred mission, the Rav Y. (note 1: Rav Yaakov Yaakobovitch, of Kiryat Gat. See, regarding him, letter no. 6984),

I greet you and bless you,

I received, with pleasure, your letter from the day of the Hilloula* of the Rebbe Rashab* (note 2: The 2nd of Nissan*). At a propitious moment, the names of all those you cite will be mentioned near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, on the occasion of their assumption of the yoke of Torah* and that of Mitzvos* (note 3: The Bar Mitzvah*). May Hashem grant that from the age of thirteen, that of the practice of Mitzvos*, they pass to the age of fifteen and the study of the Gemara*, and that their parents derive from them much true satisfaction, a Jewish and Chassidic* satisfaction. Great is the merit of all those who raised and educated them on the path of the King of the world, who have seen the positive fruit of their effort — students in whom all who see them recognize a seed blessed by Hashem.

To pass from one idea to another while remaining in the same context, and since they were born in this generation, that of apostasy, which Heaven forbid, that of terrible persecutions, of enemies whose equal cannot be found — may there therefore be fulfilled, in our era, that of the heel of Moshiach* (note 4: In immediate proximity to his coming), the promise according to which, very soon and in our days, these will proclaim: "He is my Elokim* and I wish to confer grace upon Him." Our Sages* observe, regarding this: "They (note 5: The children born and educated in Egypt) recognized Him first." And it will indeed be so, with the coming of the first redeemer (note 6: Moshe our master), who will also be the last, our righteous Moshiach*, in the true and complete redemption. With my respects and my blessing for a kosher and joyous Pesach* festival,

N.B.: In accordance with the custom of the Chassidim* of Chabad*, the young men leading the services refuse to wear the large Tallis* (note 7: Since it is not worn before marriage. See, on this subject, letter no. 2832). They do likewise when they are called to the Torah* or when they lift the Sefer Torah* (note 8: At the conclusion of its reading). This practice is based on the following instruction of our masters and leaders, which is printed in Hayom Yom*, at the date of 19 Kislev*: "The prayer leader does not wear the Tallis* for Maariv*, neither on Shabbos* nor on festivals nor on Rosh Hashanah*" — which clearly means that this in no way calls into question the honor due to the congregation. One can deduce from this a general principle, applying also to the morning prayer, for those who do not wear the Tallis* when they pray alone. According to the narrative of our Torah*, every narration of which is also a teaching, in Tractate Sukkah* 32b: "Rav Acha, son of Rava, strove to adopt the conduct he had heard Rav recommend." Moreover, in this case (note 9: In putting on the large Tallis*), it is necessary to recite a blessing, and there is a controversy on this point. The most effective and simplest solution to free oneself from doubt regarding this blessing is not to enter into the controversy at all — this is self-evident. Naturally, all this is also the means of averting disputes, for "great is peace" and "the Torah* was given only to establish peace in the world."

ז'רנ

ב"ה, ט' ניסן, תש"כ
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים

הר"י שי'

שלום וברכה!

נעם לי לקבל מכתבו מיום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע.

ובעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בקשר עם הגיעם לעול תורה ולעול מצות.

ויהי רצון שמבן שלש עשרה למצות יגדלו לבן ט"ו לגמרא וכו' והוריהם שיחיו ירוו מהם רוב נחת אמיתי, הוא נחת יהודי חסידותי.

וגדול זכותם של כל אלו שגדלום וחינכום בדרך המלך מלכו של עולם וראו פרי טוב בעמלם תלמידים שכל רואיהם יכירם כי זרע ברך ה' המה.

ומענין לענין באותו ענין, כיון שגדלו בדורנו, דור השמד ר"ל גזירות איומות וכו' מצרים שאין כמוהם, יקוים גם עתה בדורנו דרא דעקבתא דמשיחא ובמהרה בימינו ממש, שיאמרו, זה א-לי ואנוהו, וכדרז"ל, הם הכירוהו תחלה, בביאת גואל ראשון הוא גם גואל אחרון, משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה.

בכבוד ובברכה לחג פסח כשר ושמח.

נ.ב.

למנהג כמה מאנ"ש שבחורים היורדים לפני התיבה מסרבים לעטוף טלית ועד"ז בעלי' לתורה הגבהה וכיו"ב.

מיוסד האמור על הוראת כ"ק רבותינו נשיאינו (כנדפס בהיום יום יט כסלו) אין הש"ץ מתעטף בטלית למעריב, לא בשויו"ט ולא בר"ה - שמזה מובן שאין בזה פגיעה כלל וכלל בכבוד הצבור וכיו"ב, שמזה בנין אב גם בהנוגע לתפלת הבקר אלו שאין עוטפים טלית גדול כשמתפללים בפני עצמם.

וע"פ ספור תורתנו [שגם סיפור התורה הוראה היא] (סוכה לב, ב): רב אחא ברי' דרבא מהדר וכו' הואיל ונפיק מפומי' דרב וכו' ובפרט שבנדון דידן הרי יש גם הענין דעשיית ברכה שכמה שקו"ט בזה, והעצה היעוצה הכי פשוטה לצאת מספק ברכה שלא להכנס לכל שאלה זו, וק"ל. מובן שכל האמור הוא באופן שלא לבוא לידי מחלוקת שהרי גדול השלום וכל התורה לא ניתנה אלא לעשות שלום בעולם.

ז'רנ
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 276 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

הר"י: יעקובוביץ, קרית גת. אגרת נוספת אליו - לעיל חי"ח ו'תתקפד.

לעטוף בטלית: ראה גם לעיל ח"ט אגרת ב'תתלב, ובהנסמן בהערות שם.