Igrot Kodesh · Letter 7256 — General

By the grace of Hashem,

11 Nissan* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I have transmitted your response to the Merkaz LeInyonei Chinuch*, but, in general, I find myself obliged to express my astonishment to you. In my view, you should adopt a position that is more clearly adapted to concrete reality. In this case, it concerns an institution of my father-in-law, the Rebbe, leader of Israel, who directs it in a concrete manner, since the actions of the Tzaddikim* are eternal. Consequently, whoever lends his support to an institution, or, a fortiori, represents its founder, is its emissary, particularly in a central location, is indeed the delegate, the representative of my father-in-law, the Rebbe. Now, "the emissary of a person is like that person himself!"

And this situation is even more undeniable when it concerns a Tzaddik*, transcending the limits of time and space, particularly after his Hilloula*, as affirmed by the commentary of Iggeres HaKodesh*, chapter 27, of the Alter Rebbe*, who says: "Since his spirit is no longer enclosed in a vessel, no longer inserted in a material place..." You will consult this text. By meditating on all this, you will understand why I am astonished and surprised by what you write to me. Such and such a person expressed himself in an improper manner or even committed an action that is not good, and because of this, someone is prepared to interrupt the mission and delegation entrusted to him, which Heaven forbid. Not having understood what you wished to convey to me, I will say no more, but perhaps there are hidden reasons for all this.

ז'רנו

ב"ה, י"א ניסן, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

... מסרתי המענה שלו להמל"ח, אבל בכלל מוכרחני להביע תמיהתי, שהרי לדעתי היחס לזה צ"ל מתאים להמציאות, ז.א. שהוא מוסד של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל ומתנהל על ידו, שהרי פעולות צדיקים קיימות לעד, ומזה מובן שכל הלוקח חלק ועאכו"כ מי שהוא ב"כ המיסד ונציגו וביחוד מקום מרכזי, ה"ה נציגו ושלוחו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ושלוחו של אדם כמותו ה"ז נאמר ביתר שאת לגבי צדיקים שה"ה למעלה מהגבלת מקום וזמן, ובפרט לאחרי הסתלקות הילולא שלהם, וכו', וכמובן מביאור אגה"ק סכ"ז לרבנו הזקן, הואיל (בחי' הרוח שלו) ואינה בתוך כלי ולא בבחי' מקום גשמי, עיי"ש, ובהתבונן בהאמור הרי מובנת הפליאה והתמי' לכתבו שכיון שהתבטא פ' באופן בלתי מתאים או גם עשה פעולה בלתי מתאימה, הרי מי שהוא מוכן להפסיק ח"ו השליחות והנציגות. ולאי הבנת הענין איני מאריך בזה, ואולי יש טעמים כמוסים בהאמור.