Igrot Kodesh · Letter 7259 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

11 Nissan* 5720,

Brooklyn, New York,

To the attention of Professor Yehudah Even Shmuel,

I greet you and bless you,

A few days ago, I received the visit of Mrs. Chana Sultzberger, whom Hashem will grant long life, and she conveyed to me your personal greetings, as well as the first three volumes of the Moreh Nevuchim* (note 1: Of the Rambam*), published by you. I thank you for this attention and for your gift. No doubt you will also send me the other volumes, when they appear. I thank you in advance. More generally, I would like to receive, for my library, all your other publications, in exchange for those among ours that would interest you. I was particularly impressed by the effort you have invested in the publication and commentary of these works. Indeed, I heard many times from my father-in-law, the Rebbe, that the Rambam* and his books, in particular the Moreh Nevuchim*, have held a specific value for the masters of Chabad*, from the author of the Tanya* and the Shulchan Aruch*, who cites the Moreh Nevuchim* on many occasions.

Moreover, the Tzemach Tzedek* taught the Moreh Nevuchim* to the son he had at an advanced age, who later became his successor and to whom he devoted a particular affection. He commented on the text according to the principles of Chassidus* and Kabbalah*, as attested by several written pages that have come down to us and that have been published in the Reshimos* of the Tzemach Tzedek* on the Moreh Nevuchim*. I have asked that the Sefer HaChakirah*, of the Tzemach Tzedek*, in which these Reshimos* appear, be sent to you under separate cover. Furthermore, the principles of the chapters, according to the Rambam*, are commented upon by several Chassidic* discourses that are still in manuscript (note 2: And therefore not published). In addition, there is, in this regard, a discourse entitled: "These are the accounts of the Sanctuary," printed in the Likkutei Torah*, of the Alter Rebbe*, at page 6c. On the occasion of the festival of Matzos*, the time of our freedom, which is approaching, for us and for all Israel, for good, I address to you my blessing that you have a kosher and joyous festival, a true freedom from all your worries, material and spiritual alike, from all that constitutes an obstacle to a service of Hashem filled with joy and enthusiasm. Then, you will extend this freedom throughout the year, as it is said: "In all your ways, know Him." With my respects and my blessing on the occasion of the festival,

I will formulate a remark, although it seems secondary, by first noting that the name of the Rambam* is particularly sacred in the eyes of all segments of the people, to the point that every detail concerning him has systematically been retained in its own formulation. Therefore, the inscription on the jacket, "Rambam" without the two apostrophes indicating that it is an acronym (note 3: Of Rabbi Moshe Ben Maimon), is "dissonant" (note 4: In English in the original). In a normal period, one would perhaps have paid little attention to this detail, but nowadays, some unfortunately wish to establish breaks between the generations and erase centuries of the history of our people. In such a case, every detail, every thread connecting the present to the past, making it an uninterrupted sequence, must always be preserved, reinforced, and emphasized, even if it concerns only apostrophes and abbreviation marks. Furthermore, to pass from one subject to another, one can note that according to a precise translation (note 5: From Arabic, the language in which the Moreh Nevuchim was composed), one should say: "The Guide of the Perplexed" (note 6: Moreh HaNevuchim*), with a definite article, as the translator Ibn Tibbon* emphasizes on many occasions. Despite this, the Jewish people have adopted the habit of saying: "A Guide of Perplexed" (note 7: Moreh Nevuchim*), without the article. I observed, with satisfaction, that you do likewise, including on the jacket and in the interior titles of your edition.

ז'רנט

ב"ה, י"א ניסן, ה'תש"כ
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הפרופ. יהודא אבן שמואל שי'

שלום וברכה!

לפני ימים אחדים בקרה אותי מרת חנה תחי' זולצברגר ומסרה לי פ"ש פרטית מכ', וכן ג' הכרכים הראשונים של "מורה נבוכים" בהוצאת כ'. ות"ח למר עבור שימת לבו ותשורתו. ובטח ישלח גם שאר הכרכים כשיופיעו ותודה רבה למפרע. ובכלל אתענין לקבל לספרי' שלי שאר פרסומיו בחילוף פרסומינו שיענינו אותו, עפ"י הקטלוג הנשלח לו.

נתרשמתי ביחוד מהיגיעה שהשקיע כ' בכרכים הנ"ל בתור מהדיר ומפרש בפרט ששמעתי כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר כי חיבה יתרה נודעת לרמב"ם ולספריו, בתוכם המו"נ, מנשיאי חב"ד, החל מבעל התניא והשלחן ערוך המביאו את המו"נ בכמה וכמה מקומות, ולא עוד אלא שהצמח צדק הי' לו שיעור מיוחד במורה-נבוכים עם בן זקוניו וממלא מקומו החביב עליו כנפשו, והי' מבארו - את המו"נ - עפ"י יסודות תורת החסידות והקבלה, כמוכח מעלים אחדים שנשארו בכתב, וגם באו בדפוס ברשימות הצמח צדק על המורה נבוכים. צויתי לשלוח לכ' בחבילה בפ"ע ספר החקירה לצמח צדק, אשר רשימות האמורות באו שם בדפוס, נוסף על תורת התוארים של הרמב"ם שנתבארה בכמה מאמרי חסידות שעדין בכתב הם [נוסף על המאמר בספר לקוטי תורה לרבנו הזקן, ד"ה אלה פקודי המשכן, ו' עמוד ג'].

ולקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע לו ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח - מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, ולהמשיך מחירות זו בימי כל השנה כולה. ובפרט שעבודת ה', כמצווה עלינו בתורתנו תורת חיים, הרי היא בכל עניני האדם ובמשך היום כולו וכל הלילה, וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו.

בכבוד ובברכת החג.

אבוא בהערה, אף שלכאורה קלה היא, ובהקדמה אשר שם הרמב"ם קדוש הוא ביותר וביותר בעיני העם כולו על כל חוגיו, עד שכל פרט ופרט הקשור בו נחקק בטופס מיוחד. אי לזאת מה שמופיע על המעטפה - רמבם - בלי סימן ראשי-תיבות, יש בזה מעין "דיסוננץ". בשנים כתקונן אולי לא היו משגיחים בזה כ"כ, אבל בתקופתנו זו, שלצערנו יש כאלה שרוצים לעשות הפסק בין הדורות ולמחוק כמה וכמה מאות שנים מדברי ימי עמנו, הרי כל נימה וחוט המקשרים את ההוה עם העבר בהמשך בלתי פוסק יש לשמור עליהם ולתקפם ולחזקם, אפילו כשהמדובר הוא רק בגרשיים וסימני ראשי-תיבות.

ולאידך, מענין לענין, נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה הנבוכים", בהא הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם ישראל לכתוב בלא הא, וכן הובא גם על המעטפה ובכותרת העמודים במהדורה של כ'.