Igrot Kodesh · Letter 7272 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

25 Nissan* 5720,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem and assumes a sacred mission, the Rav Yitzchak (note 1: Rav I. Gansburg, of Tel Aviv. See, regarding him, letter no. 6992),

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of this Tuesday, when twice the word "good" was said (note 2: During the third day of Creation). As you request, I send you the present letter out of turn. Various texts define the satisfaction that can be procured for the souls of the departed. It is quite clear that one must not undertake (note 3: See, on this subject, letter no. 7292) what will have the effect of reducing the education based on sacred values of several Jewish men and women. On the contrary, one must multiply efforts in this domain, in order to multiply this satisfaction and the elevation of these souls. You will deduce from this that the same applies to your sacred mission, within the holy institution that bears the name of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, leader of Israel. Among the actions conducted for the elevation of souls, so that such a situation not arise, one must include a public study of Mishnah*. Its conclusion, at the very least, will be public, adding to it an explanation that all those present can understand — better yet, an idea from Chassidus* that will be accessible to all. After this, you will surely be able to recite a Kaddish DeRabbanan*. This study may take place before the prayer or after it, as far as you are concerned, in order to complete the number of Kaddish* (note 4: That must be recited by the mourner).

In any case, it would be good, each weekday, before the morning prayer, to give a few coins to Tzedakah* for the elevation of his soul. You will do the same, but with a lesser amount, before the Minchah* prayer. Of course, you will adopt these practices without making a vow of them. You tell me that the Maariv* prayer is fixed while it is still broad daylight. One finds, in the books of the Poskim*, several reasons permitting such a practice, especially since without a doubt, one surely recites the Shema Yisrael* again afterward (note 5: After nightfall). On the other hand, regarding the counting (note 6: Of the Omer*), you will surely manage to do it only after the emergence of the stars. Indeed, this counting can be done discreetly and, in this way, there is reason to hope that several members of the Moshav* will imitate your example. I will open a parenthesis to formulate a remark on this subject. If the counting of the following day was done while it was still broad daylight, one must ensure that it is repeated the next day, without a blessing, during the morning prayer. Indeed, some have the custom of counting at night and then doing so once again during the day. May Hashem seal the breaches of His people Israel (note 7: A formula traditionally recited before a mourner), and may He gladden you, as well as your brother, with true joy and good. Thus, you will give me good tidings of a visible and tangible good. With my blessing that you give me these good tidings,

ז'ערב

ב"ה, כ"ה ניסן, תש"כ
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים

מו"ה יצחק שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום השלישי שהוכפל בו כי טוב, וכבקשתו נשלח מבלי לחכות על התור.

ע"פ המבואר בכ"מ בהנוגע לקורת רוח דנשמת הנפטרים, מובן שאין לעשות ענינים שיגרעו ח"ו בחינוך על טהרת הקדש של כו"כ מבני ובנות ישראל. ואדרבה - להוסיף בהשתדלות בזה, ויתוסף בהקורת רוח ועליית נשמתם, שעפי"ז מובן בהנוגע לעבודתו בקדש, במוסד הק' אשר על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, ובהענינים לז"נ שלא יגעו בהנ"ל הרי יש לכלול לימוד משניות ברבים, עכ"פ סיום הלימוד ברבים, בתוספת איזה ביאור מתאים להבנת השומעים, ומה טוב בתוספת ענין חסידותי מתאים להבנתם. ובודאי יהי' בידו לאמר אחרי כן קדיש דרבנן. ולימוד זה הרי אפשר לסדרו קודם התפלה ולאחרי התפלה, בנדון דידי', בכדי למלאות כמספר הקדישים.

כן מהנכון בלאה"כ בכל יום חול קודם תפלת הבקר, לתת איזה פרוטות לצדקה לזכות הנשמה, וכן לפני תפלת המנחה (אף שפחות מסכום הנ"ל). ומובן שכל הנ"ל צ"ל בלי נדר.

במ"ש שמתפללים מעריב בעוד היום גדול, - כמה טעמים להיתר נמצאים בספרי הפוסקים, ובפרט שבטח אומר אח"כ ק"ש בזמנה וכן ספירה, אלא שבהנוגע לספירה, בטח יעלה בידו לספור רק לאחרי צאת הכוכבים, שהרי הספירה היא בחשאי. ועוד יש תקוה שאולי עוד כמה מבני המושב יעשו כמוהו עי"ז.

ובתור מאמר המוסגר והערה בהענין, באם כנ"ל הספירה דיום שלאחרי זה יספרו ג"כ בעוד היום גדול, יש לסדר שיספרו למחרת עוה"פ, כמובן בלא ברכה, בעת תפלת השחר. והרי בלא"ה יש כאלה הסופרים בלילה וכן ביום אותה הספירה...

והשי"ת הגודר פרצות עמו ישראל ישמח אותו ואת אחיו שי' בשמחה וטוב אמיתי, ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה.

בברכה לבשו"ט.

ז'ערב
חלקה נדפס בלקו"ש חי"ז ע' 466 חלקה בחכ"ד ע' 415 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה יצחק שי': גנזבורג, תל אביב. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ח ו'תתקצב, ובהנסמן בהערות שם.

מובן שאין לעשות: ראה גם לקמן אגרת ז'רצב.