Igrot Kodesh · Letter 7370 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

29 Tammuz* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of 15 Tammuz*, which has just reached me. You allude to a young man and, according to what you write, he must become more sociable. This will be a good beginning for him to recover the vigor he had previously. Certainly, as our Sages* say, all beginnings are difficult. It will therefore not be easy for him to maintain relations with other people once again. But he must compel himself to do so. Without a doubt, his friends will help him achieve this. However, one cannot demand of a person more than the forces at his disposal. In this matter, it is quite clear that one cannot expect him to transform himself from one extreme to the other — to maintain relations with other people for several hours a day. He must do so little by little and address himself first to the circles with which he will have easier contact. However, the objective, the ultimate purpose, is to broaden his engagements until they become familiar to him, without any particular effort being necessary for him to speak or to go to these people. Likewise, it would be good for him to deliver a teaching to a certain group. As I said, this will be a simple teaching that will not impose an effort upon him, that will not require the slightest concentration, except a minimal one.

Simultaneously, and this is essential, he must have a strong awareness — since such is the reality — that his current situation can be fully resolved. He must, however, advance step by step, retaining the essential idea: the necessity of serving Hashem with joy and enthusiasm. Such a manner of serving Hashem applies "in all your ways" — when one eats, when one drinks — as the Tur* and Shulchan Aruch*, Orach Chaim*, chapter 231, explain. As I said, there is every reason to think that he will himself perceive how close all of this is to him. You yourself posed this question to me and, without a doubt, you will not cease to follow him. Ultimately, he will be grateful to you for this effort, even if at first he seems displeased by it. You do not mention your participation in the festival of liberation, but without a doubt, it was effective. On the next occasion, you will give me all the necessary details in this regard. With my respects and my blessing to give good tidings of all this and to know success in your sacred mission,

ז'שע

ב"ה, כ"ט תמוז, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מט"ו תמוז, שהגיעני ז"ע, בו כותב אודות האברך... שי', כנראה מכתבו לכל לראש על הנ"ל להיות מעורב יותר עם הבריות, שזו תהי' התחלה טובה שיחזור לאיתנו מכבר, ואף שבטח כמאמר חז"ל כל התחלות קשות, חזרתו להתערב בין הבריות, תקשה בעיניו, הרי עליו להכריח עצמו בזה. ובטח ידידיו יעזרו בידו לעשות האמור, אבל מכיון שיש לדרוש מהאדם לפי כחו מובן שגם בהאמור אין הכוונה שתהי' בזה אתהפכא מקצה אל הקצה, מעורב עם הבריות שעות רבות בכל יום, כ"א צעד אחר צעד עם אותם החוגים שיקל עליו להתקשר עמהם, אבל בכוונה ומטרה שתגדל התערבות שלו ועד שירגיש עצמו כרגיל מבלי התאמצות (אנשטריינגונג) בהדבורים ובהליכתו עמהם, כן מהנכון שילמוד לפני איזה קבוצה וע"ד האמור לימוד בקל מבלי שירגיש ושידרוש התאמצות, כ"א קטנה לפי ערך.

ביחד עם האמור והוא העיקר, על הנ"ל להיות חזק בידיעה (מתאימה להמציאות), שמצבו עתה יכול להתתקן במאה אחוז, אלא שצעד אחר צעד, ומיוסד על נקודה העיקרית עבודת השי"ת בשמחה ובטוב לבב, עבודה שע"פ האמור בכל דרכיך ז.א. באכילתו בשתיתו וכו', כמבואר בטוש"ע או"ח סי' רל"א. וכנ"ל קרוב לאמר שהנ"ל יראה איך שקרוב הדבר אליו וכו', וכיון שכת"ר הביא שאלתו בודאי לא ירפה ממנו וסו"ס יודה האברך לכת"ר בעד השתדלותו בזה אפילו אם לכתחלה לא יביע שביעת רצון.

תקותי חזקה אף שלא מזכיר מהשתתפותו בחג הגאולה בודאי השתתף בזה ובטח יודיע בהזדמנות הבאה ובפרטיות הדרושה.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל הנ"ל ולהצלחה בעבודתו בקדש.