Igrot Kodesh · Letter 7371 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

Between the straits (note 1: Between the 17th of Tammuz* and the 9th of Av*) 5720,

May these days be transformed into joy,

Brooklyn, New York,

To the Rav Moshe, who is called Dr. Munk (note 2: See, regarding him, letter no. 6929),

I greet you and bless you,

I received, in its time, your letter about the seminary (note 3: For girls) of Kfar Chabad*. My response was delayed, for all the elements were not perfectly clear. Now, as the Mishnah* says: "If you have neglected..., many points of negligence..." The clarification took much longer than I thought. Nevertheless, I have just learned that in various domains, everything has been arranged. I have good hope that the same will be true for the other domains as well. Above all, one point was obtained thanks to your intervention, since a specific director was appointed — Mr. Shmuel Chefer. I hope you know him personally. For my part, I know him through his letters, and there is every likelihood that, with the help of Hashem, he will know success in his sacred mission — education based on sacred values, in this seminary — advancing constantly and adding light.

I will pass from one domain to another while remaining in the same context. A personal intervention with you in this matter is surely unnecessary, but our Sages* tell us that one counsels eagerness to those who already possess it by nature, and Torah* scholars must be strengthened. I therefore cannot refrain from expressing once again my fervent wish to see you continue to bring your assistance to the seminary, to the fullest extent possible, and even beyond. According to the saying that my father-in-law, the Rebbe, commonly repeated (note 4: See, on this subject, letter no. 4970): when a Jew decides to give Tzedakah*, in the literal sense or in the spiritual dimension, even if his decision exceeds his means, a channel is opened for him on high, a particular source, so that his good resolution may be followed by effect. I conclude the present letter as I began it, by asking you to excuse me for the delay. With my respects and my blessing to give good tidings,

On this occasion, I have no right not to mention the propitious moment we are currently living, in this bicentennial of the Hilloula* of our master, the Baal Shem Tov*, founder of general Chassidus*. I do not know in what manner you view this event. It seems that the education received in Frankfurt (note 5: That of the addressee of this letter) did not take this element into account on a permanent basis. In fact, this is somewhat surprising, for the Baal HaHaflaah* (note 6: See, regarding him, letter no. 7402), president of the rabbinical court of Frankfurt, was one of the great disciples of the Maggid* (note 7: Of Mezeritch), successor of the Baal Shem Tov*. In any case, I have good hope that in our era, there is no longer any opposition. Indeed, experience has proven and everyone acknowledges that Chassidus* and its customs strengthen the love of Hashem, the fear of Hashem, which are the foundation of the practice of the two hundred and forty-eight Injunctions and the three hundred and sixty-five Prohibitions, as the Tanya* explains in chapter 4. You will also consult the Rambam*, in his Laws of the Foundations of the Torah*, who establishes this clearly at the beginning of the second chapter. Regarding the opposition that manifested in the era of the Baal Shem Tov* and the decree that was then promulgated (note 8: To distance oneself from the Chassidim*), the reason for it has been revealed (note 9: And it has been verified that the fears were unfounded). You will consult, on this subject, Tractate Avodah Zarah* 35a (note 10: According to which, when a decree is promulgated, the reason is not given so that it not be challenged. It follows that if this reason is indeed specified, the decree can subsequently be annulled, insofar as the reason no longer applies). All of this is quite evident (note 11: The Rebbe notes at the bottom of the page: "You will consult the Pischei Teshuvah*, Even HaEzer*, at the end of chapter 145"). I hope that in your surroundings and where your influence extends, you disseminate what pertains to this Torah*. The merit of the public assists you.

ז'שעא

ב"ה, בין המצרים, יהפכו לששון בלי מצרים,
ברוקלין, נ.י.
ה'תש"כ.

הרב משה שי' המכונה ד"ר מונק

שלום וברכה!

בעתו קבלתי מכתבו בהנוגע הסמינר בכפר חב"ד, ונתעכב המענה מאז מפני שלא היו כל הענינים ברורים כל כך, וכמאמר המשנה אם בטלת - הרבה בטלים. ונתארך הבירור בהרבה יותר ממה ששערתי. אבל זה עתה קבלתי הידיעה שבכמה וכמה נקודות כבר נסתדרו הענינים שם, ותקותי חזקה שגם בשאר הנקודות יסתדרו. והעיקר שכבר נסתדר הענין על פי דרישת כ' והוא מינוי מנהל מיוחד, שנתמנה על זה מר שמואל שי' חפר, ותקותי שגם כ' מכירו אישית. וממה שמכירו אני ממכתביו יש כל הסכויים אשר בעזר השי"ת יצליח בעבודתו בקדש חנוך על טהרת הקדש בסמינר ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור.

ומענין לענין באותו ענין, אף שלדכוותי' בטח אין צורך בפני' מיוחדת, אבל כיון שנצטוינו אין מזרזין אלא למזורזין ותלמידי חכמים צריכים חיזוק, לא אמנע מלהביע תקותי חזקה עוה"פ שכת"ר מצדו יעזור בכל עניני הסמינר ככל האפשרי ועוד יותר. ועל פי פתגם כ"ק מו"ח שהי' מרגלא בפומי' כשיהודי מחליט לעשות ענין של צדקה (כפשוטו או ברוחניות) אף שבשעת ההחלטה הוא למעלה מיכלתו, הרי למעלה פותחין לו צנור ומקור מיוחד כדי שיוכל למלא החלטתו הטובה.

ואחתום מעין הפתיחה, בקשת סליחתו על איחור מכתבי עד עתה.

בכבוד ובברכה לבשו"ט.

אין ברשותי שלא להזכיר בהזדמנות זו את שעת הכושר שנמצאים אנו בשנת המאתים להסתלקות-הילולא של מורנו הבעש"ט מייסד תורת חסידות הכללית. ואף שאיני יודע יחס כת"ר להנ"ל - וכדומה שחינוך פראנקפורט לא הי' לו בכלל איזה יחס קבוע בזה, אף שלפלא קצת הדבר, כיון שבעל הפלאה הראב"ד דפ"פ הרי הי' אחד מגדולי תלמידיו של הרב המגיד ממלא מקומו של הבעש"ט - בכל זה תקותי חזקה שבתקופתנו זו אין עוד מקום לכל נקודה של התנגדות, שהרי מעשה רב וכל אחד מודה שתורת החסידות והדרכותי' מוסיפין באהבת השם וביראת השם שהן היסוד לקיום רמ"ח מ"ע ושס"ה מצות לא תעשה, כמבואר בתניא פ' ד'. וראה ג"כ הרמב"ם הל' יסודי התורה ריש פ' ב' בפירוש שם. ועוד להעיר בנוגע להתנגדות בזמן הבעש"ט והגזירה אז שהיתה דוקא באופן דמגלי טעמא תו"מ, ועיין ע"ז לה, א, וק"ל*. ותקותי שגם במחיצתו ובמקום שידו מגעת מפיץ עניני תורה זו והרי זכות הרבים מסייעתו.

ז'שעא
נדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 329 והושלמה ע"פ העתקה והעתק המזכירות.

הרב... מונק: אגרת נוספת אליו - לעיל חי"ח ו'תתקכט.

מרגלא בפומי': ראה גם לעיל חי"ד אגרת ד'תתקע, ובהנסמן בהערות שם.

כיון שבעל הפלאה: ראה גם לקמן אגרת ז'תב.