Igrot Kodesh · Letter 7376 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

1st of Menachem Av* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of Wednesday of Parshas* Mattos-Massei*:

A) You heard a rumor (note 1: According to which, presumably, the study of the Torah* should be given priority over good deeds) in the name of... We do not take responsibility concerning such rumors before they have been verified in the writings of those to whom they are attributed. In this case, an idea close to what you write is indeed mentioned by the holy Tanya*, in the section Iggeres HaKodesh*, chapter 9. This text recalls the following statement of our Sages*: "The study of the Torah* is equivalent to good deeds" and specifies that this was so only in their era. It gives the reason and it is quite evident. This in no way contradicts the Mishnah* that is cited in this same passage of Iggeres HaKodesh*. Indeed, a Mitzvah* whose practice cannot be entrusted to someone else supersedes the study of the Torah*, according to tractate Moed Katan* 9a. And, according to what is explained in Iggeres HaKodesh*, this is indeed the case at the present time.

B) You ask me about what the Meiri* says, commenting on tractate Kiddushin* 30. He describes, indeed, the influence that the study of the Torah* exerts on the man who commits transgression, since it is said: "And Hashem said to the wicked one..." (note 2: "Why do you expound My Decrees when your mouth detests My covenant?" It thus seems that Hashem asks the wicked one not to study the Torah*). The answer to this question can be deduced from a ruling of the Alter Rebbe*, in his Shulchan Aruch*, Laws of Torah* Study, chapter 4, paragraph 3, in the Kuntres Acharon* (note 3: Which states: "Ultimately, this study will lead him to action, for the luminaire it contains will bring him back to the good. In time, he will study it and practice it for its own sake").

C) You ask me about the song that is sung at the conclusion of Shabbos*, "happy is the one who saw his face" — that of the prophet Eliyahu*. You ask me how one can know if it is indeed the prophet Eliyahu*. In a humorous vein, it is known that one does not ask a question about a dream. The explanation is, in fact, the following: "Words of truth are recognizable." It is evident that by observing a face, one can have the conviction that it is indeed such a person. On this subject, you will consult, in particular, tractate Sanhedrin* 102b, the Midrash* Vayikra Rabbah*, chapter 26, paragraph 7, which refers to the prophet Eliyahu*. One can also cite the verse Melachim* II, 1:1: "The gatekeeper... said: it is Eliyahu* the Tishbi."

D) Is it permitted to exchange Ashkenazi* Tefillin* for Sephardi* Tefillin*? On this subject, you will consult a Rav who renders Halachic* rulings. You will indicate to him the reason for which you wish this change and he will explain to you what should be done. I hope that you have a fixed time for the study of the inner dimension of the Torah*, which, in our era, has been revealed through Chassidus*, and that you increase this time regularly, for we have received the Injunction to ascend in the domain of holiness. With my blessing to give good tidings of all this,

ז'שעו

ב"ה, א' מנ"א, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום הרביעי פ' מטו"מ.

א) שמועה שמע בשם וכו'

והנה אין אנו אחראים לשמועות טרם שמבורר בס' בעל השמועה וכיו"ב. אבל ענין דומה לכתבו, מפורש בספר תניא קדישא חלק אגרת הקדש סי' ט' [שלא] ארז"ל ת"ת שקול כנגד גמ"ח אלא בימיהם וכו' והטעם מבואר שם ופשוט שאין זה סותר המשנה שמובא באגה"ק זו עצמה, כיון שמצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים דוחה ת"ת (מו"ק ט' סוף ע"א), וע"פ המבואר באגה"ק, עתה כן הוא הענין.

ב) לקושיתו בהכתוב בהמאירי (קדושין ל') בפעולת לימוד התורה גם על עובר עבירה, והרי נאמר ולרשע אמר אלקים וגו'.

התירוץ מובן ע"פ פס"ד רבנו הזקן בשולחנו הטהור הלכות ת"ת פרק ד' סעיף ג', ובקונטרס אחרון שם.

ג) לנוסח הזמר במוצש"ק, אשרי מי שראה פניו (של אלי' הנביא) ושואל, מנין יודעים שהוא אלי' הנביא.

ידוע בזה הצחות, שאין מקשים על החלום, והתירוץ בזה ע"ד "ניכרים דברי אמת", ופשיטא בהנוגע לראיית פנים שנקבע אצל הרואה בהחלטיות שזהו פלוני. וראה סנה' קב, רע"ב ובכ"מ. ויקרא רבה פכ"ו, ז: וכדון דאנא כו'. - בנדו"ד דאלי' - י"ל ג"כ שהוא עפמש"נ (מ"ב א, א): בעל שער גו' ויאמר אלי' התשבי הוא.

ד) המותר לשנות מתפילין אשכנז לספרד.

יפנה בזה לרב מורה הוראה ויסבירו הטעם להשינוי ויורהו.

תקותי שיש לו קביעות עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות ומוסיף בזה מזמן לזמן, שהרי נצטוינו להעלות בקדש.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.