Igrot Kodesh · Letter 7384 — Faith & Bitachon

(3 Menachem Av* 5720)

I received, with much delay, your letter in which you share with me your impressions during the festival of Pesach* and at the Chassidic* gathering. May Hashem grant that this influence be preserved throughout the year, in the thoughts, words, and actions of daily life, as is always the case with a Chassidic* gathering.

You wonder whether you will receive a response to your letter, whether you will be shown closeness, goodwill. I am very surprised by this doubt and by this question. The innate nature that every Jew possesses, as the holy Tanya* defines it at the end of the first chapter and in chapter 12 of Iggeres HaKodesh*, establishes that this is so both through the Divine soul and through the animal soul (note 1: See, on this matter, letter no. 6702). How much more is this the case according to Chassidus*, since its founder, our master, the Baal Shem Tov*, whose bicentennial Hilloula* we celebrate this year.

May Hashem grant that the words of the verse be fulfilled: "As the face reflects in water..." (note 2: So does the heart of man reflect in his fellow). And the attachment to which you allude is obtained in a clearly established manner, by studying the same passages of our Torah*, Torah* of life. It is in this way that Jews unite together and with the Holy One, blessed be He. In the words of the holy Zohar*: "Israel, the Torah* and the Holy One, blessed be He, are one" — through the Torah* and with the Torah*. I have good hope that you will increase your study of Chassidus*, in addition to that of the revealed part of the Torah*. Furthermore, you apply in this the teaching of our Sages* according to which "great is the study that leads to action."

ז'שפד

[ג' מנ"א, תש"כ]

באיחור רב הגיעני מכתבו בו כותב אודות ההתרשמות שלו בימי חג הפסח וההתועדות וכו'.

ויהי רצון, שכמטרת כל התועדות, יהי' רישומה ניכר במשך כל השנה, ועד לחיי היום יומים במחשבה דבור ומעשה.

לכתבו האם יקבל מענה לכתבו והאם תהי' קורבה ורצון וכו'.

לפלא גדול גם הספק ושאלה בזה, והרי זהו מטבע בני ישראל בתולדותם (עיין בספר תניא קדישא סוף פרק א', ואגרת הקדש סי' י"ב - שכן הוא מצד נפה"א ומצד נה"ב). ובפרט ע"פ המבואר בתורת החסידות, מתחיל ממיסדה מורנו הבעל שם טוב ז"ל שהשנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו.

ויהי רצון שיהי' כמים הפנים לפנים כן וגו', וההתקשרות אודותה כותב באופן הידוע, ז.א. ע"י שלומדים אותם ענינים בתורתנו תורת חיים - שעי"ז מתאחדים בני ישראל זע"ז ועם הקב"ה וכו', וכדברי הזהר הק' - ישראל (ע"י ועם) אורייתא וקוב"ה כולא חד.

תקותי שמוסיף בשיעוריו בתורת החסידות, נוסף על שיעוריו בנגלה דתורה, וגם בזה מקיים מרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.

ז'שפד
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 415.

ומצד נה"ב: ראה גם לעיל חי"ח אגרת ו'תשב, ובהנסמן בהערות שם.