Igrot Kodesh · Letter 7397 — Chinuch

By the grace of Hashem,

Tu B'Av* (note 1: The 15th of Av*) 5720,

Brooklyn, New York,

To Mr. Avraham (note 2: Mr. A. Herzfeld) ,

I greet you and bless you,

I am following up on the conversation we had when you were here (note 3: See, on this subject, letter no. 7328). Of course, I was pleased and delighted to observe that you are helping the second Kfar Chabad* as you have done until now for the first. I hope that not only will you continue to do so, but furthermore, that you will intensify this help, in accordance with the need of the moment, which is greater. Now, all people, in particular our brethren the Jews of whom it is said: "You are called people," must ascend from one level to the next, in the terms of the verse: "They advance from strength to strength." In fact, an injunction of our Torah*, Torah* of life, proves not only that such an accomplishment is possible, but that one is supported, that one receives the strength to achieve it.

My letter was delayed until now because I thought that soon someone would leave from here to lend his support for the strengthening of the second Kfar Chabad*. Nevertheless, for reasons beyond my control, such an opportunity has not yet presented itself. I therefore did not want to hold back this letter any longer, and I am certain that even if someone is not specifically delegated from here for this purpose, it will be possible to begin strengthening the Kfar and its construction. Of course, the first opportunity of a person going there will soon present itself. As we discussed during our conversation some time ago, the location of the second Kfar Chabad* has been delineated. According to what I have been told, this site has already been visited by representatives of the various administrations and by those of the Chassidim*. It is relatively close to the current Kfar Chabad* and, for various reasons we discussed during our conversation, the second Kfar Chabad* must, in my opinion, be separate from the first, without being too far away, so that the assistance of one can easily be brought to the other when needed.

I am practically certain that in the near future, there will be added to those already in the Holy Land who wish to settle in the new Kfar Chabad* a core of immigrants from other countries, composed of at least ten couples. After having passed through the birth pangs, it is certain that still more people, far more numerous, will be added. Of course, the information provided by the first residents will energize and multiply the number of those who wish to settle there. As I said at the beginning of this letter, knowing the relationship you maintain with the first Kfar Chabad* and that of our friends with the various administrations, beginning with the friend of the Rebbe*'s family, from an illustrious family, Mr. Shazar, to whom Hashem will grant long days and good years (note 4: See, regarding him, the following letter), I have good hope that the realization of the second Kfar Chabad* will advance with great strides and at a sustained pace.

I will conclude by expressing the hope that before even the end of this year, a propitious year — that of the bicentennial of the Hilloula* of our master, the Baal Shem Tov* — one will already be able to observe concretely the beginning of the second Kfar or even a more advanced stage of its construction. And as was said during our conversation, a grant of a certain amount will need to cover the public needs of this second Kfar Chabad*. Perhaps a portion of this grant will be sufficient to cover the necessary needs, but our Sages* say that one counsels zeal to those who naturally possess this quality, and I hope that this will arouse increased ardor and activate the achievements in this matter. The period between the straits (note 5: Between the 17th of Tammuz* and the 9th of Av*), commemorating the destruction of the Temple, has now passed. As with everything that is celebrated and relived each year by the Jews, this is not merely a remembrance but indeed a concrete action. In this case, one must eliminate the causes that were at the origin of this destruction, multiply constructions, broaden the borders and the limits, so that: "you shall spread to the west and to the east, to the north and to the south." With my respects and my blessing,

ז'שצז

ב"ה, חמשה עשר באב, ה'תש"כ
ברוקלין, נ.י.
מר אברהם שי'

שלום וברכה!

בהמשך לשיחתנו כשהי' כאן, אשר כמובן הי' לי לקורת רוח וסיפוק, תקותי חזקה שלא רק ימשיך בעזרתו לכפר חב"ד השני על דרך שעזר לכפר חב"ד דעתה, אלא עוד בהוספה, מתאים לדרישת השעה שגם כן גדלה. וכל אדם, ובפרט אחינו בני ישראל עליהם נאמר אתם קרואים אדם, נצטוה לעלות מדרגא לדרגא, וכלשון הכתוב ילכו מחיל אל חיל.

והרי צווי תורתנו תורת חיים הוא הוכחה שלא רק אפשרי הדבר אלא יש בו גם עידוד ונתינת כח.

נתעכב מכתבי עד עתה, כי חשבתי שבקרוב אולי יוכל לנסוע מכאן אחד המיוחד לסייע ביחוד בנוגע ליסוד כפר חב"ד השני. אבל כיון שמפני סיבות בלתי תלויות בי עדין לא באה האפשרות הזאת, לא רציתי לעכב המכתב יותר, ובטוחני שגם מבלי בוא איש מיוחד מכאן אפשר יהי' לגשת ליסוד הכפר ובנינו, ומובן שבאפשרות הראשונה שיהי' נוסע לא יאחר לבוא.

כמדובר בשיחתנו זה מזמן, הוקבע השטח לכפר חב"ד השני, וכפי שכתבו לי כבר בקרו שם באי כח המשרדים השונים יחד עם באי כח אנ"ש, והשטח הוא בסמיכות מקום, לפי ערך, לכפר חב"ד דעתה; ומכמה טעמים שנדברנו עליהם בשיחתנו, לפי דעתי צריך להיות כפר חב"ד השני נפרד מהראשון אבל ביחד עם זה לא בריחוק מקום, בכדי אשר במקרה שיצטרכו לאיזה עזר מכפר אחד לשני בקל יוכלו לעשות זה.

השערתי קרובה לודאי שבעתיד הכי קרוב יהי' - נוסף על המתישבים בכפר חב"ד החדש מהנמצאים מאז באה"ק ת"ו - גרעין מתישבים מחוץ לארץ לא פחות מעשרה זוגות.

ואחרי שיעברו חבלי לידה בודאי שיתוספו עליהם כמה וכמה. ומובן שהידיעות אשר תתקבלנה מהמתישבים הראשונים ימריצו ויגדילו מספר הרוצים להשתקע שם. וכאמור בתחלת המכתב, בידעי יחס כ' לכפר חב"ד א' ויחס ידידינו במשרדים השונים, ובראשם ידיד בית רבינו וענף עץ אבות מר שז"ר שליט"א, תקותי חזקה שמפעל כפר חב"ד השני יתקדם בצעדים זריזים ובקצב מהיר.

ואחתום בהבעת תקוה אשר עם חתימת שנה זו, שנת סגולה, שנת המאתים

להסתלקות-הילולא של מורנו הבעל שם טוב, כבר תיראה בעליל התחלת הכפר השני ובשלב מוקדם, וכאמור בשיחתנו, משוריין בסכום מסויים לענינים הצבוריים בכפר חב"ד שני זה. ואף שאולי בערך הסכומים הנדרשים יספיק רק לחלק מהתקציב, הרי על יסוד מאמר חכמינו ז"ל אין מזרזין אלא למזורזין תקותי שגם זה יעורר מדה יתרה בזריזות ובקצב הפעולות. ועכשו שעברו ימי בין המצרים לזכרון החורבן - וכמו בכל הענינים הנזכרים ונעשים מדי שנה בשנה בחיי עם בני ישראל, שהכונה לא לזכרון בעלמא אלא בעשי' - אף כאן הכונה לבטל הסבות שגרמו לחורבן ולהרבות בבנין בהתגברות על הגבולים ומצרים ובאופן של ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה.

בכבוד ובברכה.

ז'שצז
אברהם: הרצפלד.

כשהי' כאן: ראה לעיל אגרת ז'שכח.