Igrot Kodesh · Letter 7490 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

2 Kislev* 5721,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of the eve of the holy Shabbos*. I thank you for the good news of the improvement in your state of health. You ask me how to improve your conduct. You will speak about it with the Mashpia* who teaches you Chassidus* (note 1: In the Yeshivah* where the addressee of this letter is a student). Such must indeed be the attitude of a student of Tomchei Temimim*, founded and directed by our masters and leaders. You ask me how to repair what happened (note 2: A seminal emission in vain). You will forget all of this completely (note 3: See, in particular, letter no. 7426). And forgetting does not consist of entering into a struggle against the thought that is not good. On the contrary, one must invest one's thought in another domain and, if possible, fix it, occupy it with words of Torah* and prayer. For if a little light suffices to repel much darkness, how much more can much light do so.

You ask me when one should read each verse of the Parshah* twice and the Targum* once. I am surprised by this question, for this is explained in the Shulchan Aruch* and one finds, moreover, an additional specification on this subject in the Hayom Yom* (note 4: On the date of 30 Sivan). You also note that the Tanya*, at the end of the first chapter, does not mention modesty (note 5: The text refers to the three qualities characteristic of the Jewish people, cites compassion, benevolence, but not the third, modesty). Indeed, it cites only the qualities that are innate to the Jewish people, which is not the case for modesty, which was acquired at the Giving of the Torah*, as the Maharsha* explains, commenting on tractate Yevamos* 79a (note 6: See, on this subject, letter no. 7298).

It is unnecessary to specify to you the need to strengthen your enthusiasm and ardor in the study of the revealed part of the Torah* and of Chassidus*, as well as in the practice of the Mitzvos* in the best manner. And the questions, the various inquiries, especially when crossing borders, can only add to what constitutes the established order. This is self-evident. With my blessing to give good tidings,

For the Rebbe Shlita*,

ז'תצ

ב"ה, ב' כסלו, תשכ"א
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מעש"ק.

ת"ח על הבשורה טובה מהטבת מצב בריאותו.

ולכתבו אודות התקון בעניני מדות, יתדבר בזה עם המשפיע דא"ח, שכך צריכה להיות הנהגתו של תלמיד תומכי תמימים מיסודם ובהנהלתם של רבותינו נשיאינו.

ולשאלתו תקון בענין הידוע - הנה יסיח דעתו מזה לגמרי, והיסח הדעת אינו ענין של מלחמה עם המחשבה לא טובה, אלא להניע את המחשבה לענין אחר ומה טוב לתקוע ולהעסיקה באותיות של תורה ותפלה, שאם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור.

ולכתבו אודות הזמן של קריאת שנים מקרא ואחד תרגום, לפלא השאלה בענין המבואר בשולחן ערוך, והוראה נוספת בזה בהיום יום.

ולשאלתו על שלא נזכר בתניא סוף פרק א' הענין דביישנים.

כי המדובר הוא במדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם, משא"כ מדת

הביישנות שבאה במ"ת (עיין חדא"ג יבמות עט, א).

בודאי למותר להאריך שבכלל הסדר הוא להרבות בהתמדה ושקידה בלימוד נגלה וחסידות וקיום המצות בהידור, וענין שאלות וקושיות שונות ובפרט מעבר לגבול ה"ז רק בתור יוצא מן הסדר, וק"ל.

בברכה לבשו"ט.

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

ז'תצ
יסיח דעתו: ראה גם לעיל חי"ט אגרת ז'תכו, ובכ"מ.

בהיום יום: ל' סיון.

שלא נזכר... דביישנים: ראה גם לעיל חי"ט אגרת ז'רחצ, ובהנסמן בהערות שם.