Igrot Kodesh · Letter 7492 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

4 Kislev* 5721,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem, filled with zeal, of multiple accomplishments, the Rav Chaim D. (note 1: Rav Chaim Dov Rabinovitch),

I greet you and bless you,

I duly received your letter of 24 Marcheshvan*. May Hashem grant that you give me good tidings of its content, concerning your state of health and your settlement. In fact, our Sages* define what is good: "good for the heavens and good for the creatures," a good that produces fruits, according to the expression of tractate Kiddushin* 40a. This includes, of course, your important project, the publication of a commentary on the Tanach*, "the opinion of the Sages" (note 2: See, on this subject, letter no. 7656), including within it numerous traditional explanations, of which several chapters and passages complement one another. Furthermore, this is formulated in a comprehensible and simple manner.

Much more, my father-in-law, the Rebbe*, reported that his father, the Rebbe Rashab*, whose merit protects us, had a fixed study session of the Nach* (note 3: The Prophets and the Holy Writings), in addition to the practice that has been widely disseminated, in every place where his influence is exercised and where his voice is heard — the daily study of a Parshah* of the Chumash*, from the Sidra* of the week, with the commentary of Rashi*. With my respects and my blessing to give good tidings of all this,

As a sign of friendship, I reproduce here some notes on your commentary of the Parshah* of this week, that of Vayeitzei*.

On its beginning: It is stated that Yaakov left the place where his father lived in order to go to Beer Sheva*. This is indeed what our Sages* say in Midrash Bereishis Rabbah*, chapter 68, paragraph 5. However, regarding the plain meaning of this passage, according to the context of the Parshah* that is close to it, as well as in time, verses 26:23-25 indicate that Yitzchak then pitched his tent in Beer Sheva*. Subsequently, in verse 35:27, there is mention of Chevron*, where Avraham and Yitzchak resided. And the Midrash Tanchuma* raises this question. In fact, this verse specifies the place where they lived permanently. That is why it says that both Avraham and Yitzchak resided there. This is self-evident. And you will also consult the commentary of the Ramban* on our Parshah*, on verse 28:17.

On the commentary of the end of the Parshah*: The greatness of Yaakov is established, who recognized the angels immediately, at Machanayim* (note 4: Literally, two camps) — the camp of men and the camp of angels. The source of this interpretation is not given. It is the commentary of Rabbi Avraham Ibn Ezra* and that of the Ramban*. To this, one can add the following point. Machanayim* corresponds to the number two and not to a simple plural, and the narrative specifies clearly, thereafter: "into two camps," thereby emphasizing a closer relationship, a bond between these parts that forms a pair. Here too, there is an allusion to the greatness of Yaakov and of the men who accompanied him, in the camp of earth, on the same level as the camp of angels. Indeed, all of them together blessed Hashem, as the Ramban* observes. One can further say that the camp of angels had not come to fight, but rather to join the camp of Yaakov, according to the Targum Yonasan ben Uziel* and the Targum Yerushalmi*.

ז'תצב

ב"ה, ד' כסלו, תשכ"א
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ בעל מרץ צנמ"ס הרב חיים

ד' שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ד מ"ח, ויהי רצון שיבשר טוב בתוכנו בעניני בריאות ובעניני הסתדרות, טוב כביאור חז"ל בזה, טוב לשמים טוב לבריות וטוב העושה פירות (קדושין מ' ע"א) ובזה כמובן מפעלו הנשגב ההמשך בהדפסת פירושו לתנ"ך דעת סופרים מכלול מפירושים המסורתיים של התנ"ך, אשר בכמה פרקים ופרשיות משלימים זא"ז והסבירם בשפה מובנת וקלה.

ובפרט ע"פ סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר אביו כ"ק אדמו"ר

מוהרש"ב - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הי' לו שיעור קבוע בלימוד הנ"ך, וזהו נוסף על התקנה שפרסמה בכל מקום שהשפעתו מגעת לכל השומעים בקולו, ללמוד בכל יום פרשה חומש מסדרת השבוע עם פירוש רש"י.

בכבוד וברכה לבשו"ט בכל האמור.

לחביבות הענין מועתק בזה הערות בפירוש כ' בפרשת שבוע זה פ' ויצא:

בתחלתה. מפרש שיעקב יצא ממקום מגורי אביו לבאר שבע. - והנה אף שכן היא דרשת רז"ל (בב"ר פס"ח, ה) - פשוטו של מקרא כפי המשך הכתובים מפרשה הסמוכה לה וגם בזמן (כו, כג-כה) מורה אשר יצחק נטה אז אהלו בבאר שבע. ומש"נ לקמן (לה, כז) חברון אשר גר שם אברהם ויצחק (וכקושיית התנחומא כאן) - הנה כוונת כתוב זה לציין מקום דירתם בקביעות, וכאומרו אשר הן אברהם הן יצחק גרו שם, וק"ל. וראה ג"כ רמב"ן בפרשתנו (כח, יז).

בפי' בסוף הפרשה: גדלותו של יעקב שהכיר מיד המלאכים כו' מחנים - מחנה אנשים עם מחנה מלאכים. בהערות לא צוין המקור - והוא פי' הראב"ע והרמב"ן. ויש להוסיף בזה: מחנים הוא מספר זוגי (ולא ל' רבים שהוא כמש"נ בהמשך הסיפור: (לשני) "מחנות") - המדגיש שייכות יותר וקישור שבין החלקים, אשר זוג אחד הם. וגם בזה נרמזה גדלותו של יעקב והאנשים אשר אתו אשר המחנה בארץ - כמחנה המלאכים, מברכים לה' כו' (ראה רמב"ן), או אשר מחנה המלאכים באו לא להלחם כ"א להצטרף למחנה יעקב (עיין תרגום יב"ע ות"י).

ז'תצב
הרב חיים ד': רבינוביץ.

פירושו לתנ"ך דעת סופרים: ראה לקמן אגרת ז'תרנח.