Igrot Kodesh · Letter 7499 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

8 Kislev* 5721,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I duly received your letter of the conclusion of the holy Shabbos* and, as agreed, friends in Antwerp will be contacted from here regarding what you write (note 1: A man who has assimilated among the non-Jews). Of course, when the situation has been clarified, you will be informed. May Hashem grant that this clarification be positive and, according to the expression of our Sages*, "good for the heavens and good for the creatures," a good that bears fruits, according to the formulation of tractate Kiddushin* 40a.

Everything is an effect of Divine Providence*, especially according to what is reported in the teaching of the Baal Shem Tov*, based on an obvious point found in the words of our Sages* and which was the proof drawn by the Alter Rebbe* (note 2: See, on this subject, letter no. 7382) from tractate Chullin* 63a: "Regarding the heron, he said: 'Your judgments...'" (note 3: The heron catches a fish to feed itself only after a judgment pronounced by the Heavenly Tribunal, as it is said: "Your judgments extend even to the deep abyss"). In this case, your letter was received a few days before 19 Kislev* (note 4: Liberation of the Alter Rebbe from the Tsarist prisons and Rosh Hashanah* of Chassidus*). I therefore have the obligation and the merit of emphasizing and reminding you of what occurred on this day and its profound significance for all generations. In the words of the master (note 5: See the Igros Kodesh of the Rebbe Rashab*, volume 1, letter no. 110), the Rebbe Rashab*, father of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us — since you told me you had the merit of seeing him on various occasions:

"This day is that of the beginning of Your works, revealing the light of the inner dimension of our holy Torah*. This appears in its entirety, on this day, in evidence, for the whole of the year. We must, on this day, awaken our hearts, so that the light of our spirit illuminates that of the inner dimension of His Torah*."

If these words are addressed to everyone, how much more do they concern someone who heard him utter words of Torah*, especially if, furthermore, his influence is exercised upon several people. The merit of the public then comes to his aid and, moreover, it demands: "Please, give me to drink" (note 6: In this case, of the teaching of Chassidus). To someone like you, it is surely unnecessary to say more. With my respects and my blessing,

P.S.: I am somewhat uncomfortable writing these two points in the same letter, but I have good hope that you will not suspect me of thereby posing a condition (note 7: That the action to save this man from assimilation will be undertaken on condition that the addressee of this letter disseminates Chassidus), Heaven forbid. If one wishes to find a connection between the two, it is solely the emphasis that Chassidus* in general, and Chabad* Chassidus* in particular, place on the love of one's fellow. Much more, Chassidus* affirms that this love of one's fellow, "you shall love your fellow as yourself," and the love of Hashem are one. You will consult the Mishnah*, in chapter 6 of tractate Sanhedrin*, which says: "When a person suffers, what does the Divine Presence say? I suffer..." You will also see the commentary of Rashi* on tractate Shabbos* 31a, which specifies: "Your friend: this is the Holy One, blessed be He. Another explanation: it is truly your friend" (note 8: The text thus establishes a parallel between Hashem and any Jew).

ז'תצט

ב"ה, ח' כסלו, תשכ"א
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו ממוצש"ק, וכמדובר יתקשרו מכאן עם הידידים אשר באנטווערפען בהענין שכותב, ומובן שכשיתברר מה בזה, יודיעוהו. ויהי רצון שיתברר לטוב וכמאמר חז"ל טוב לשמים וטוב לבריות וטוב העושה פירות (קדושין מ' ע"א).

וכיון שהכל בהשגחה פרטית, ובפרט כמבואר בתורת הבעל שם טוב [מיוסד ומוכרח גם ברז"ל, וכידוע הוכחת רבנו הזקן מחולין ס"ג א', שלך אמר משפטיך וכו'], ונתקבל מכתבו ימים אחדים לפני י"ט כסלו, עלי החובה (והזכות) לעורר ולהזכיר גם פרשת יום זה, וכוונתו הפנימית לדורות בלשון הרב הוא כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע [שסיפר לי כת"ר, כ"פ, שזכה לראותו].

"זה היום תחלת מעשיך וכו' להמשיך גילוי אור פנימיות תורתינו הקדושה, אשר נמשך ביום הזה בבחי' המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחי' וכו' שיאיר אור נפשנו באור פנימיות תורתו ית'".

ואם לכאו"א הדברים מופנים, עאכו"כ לזה ששמע ממנו דברי תורה, וביחוד אשר ההשפעה לו על כו"כ, שזכות הרבים מסייעתו וגם דורשת, השקיני נא וכו' ובודאי לכת"ר האריכות בהאמור אין בה צורך.

בכבוד ובברכה.

נ.ב.

קצת אי נעימות במה שכותב הנני שני הענינים הנ"ל במכתב אחד, אבל תקותי חזקה שלא יחשדני שיש בזה ענין של תנאי ח"ו וכו' ואת"ל שיש איזה קישור בשני הענינים ה"ה אך ורק בהתאים להדגשת תורת החסידות בכלל וחב"ד ביחוד הענין דאהבת ישראל ועד לאמרה אשר אהבת ישראל (ואהבת לרעך כמוך) ואהבת ה' חד הוא. - ולהעיר ממשנה סנהדרין פרק ו', בזמן שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת כביכול קלני וכו' ועיין ג"כ רש"י שבת לא, א: ריעך זה הקב"ה וכו' ל"א חבירך ממש.

ז'תצט
בהענין שכותב: אודות אחד שנטמע בין הגויים ר"ל.

הוכחת רבנו הזקן: ראה גם לעיל חי"ט אגרת ז'שפב.

בלשון הרב: באג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א אגרת קי.