Igrot Kodesh · Letter 7512 — Shidduchim

By the grace of Hashem,

22 Kislev* 5712,

Brooklyn,

I bless you and greet you,

A) I am responding to your letter of 19 Kislev*, in which you tell me that you have met someone and that you are considering marrying him. You describe the positive aspects of this relationship, those that go in the opposite direction (note 1: The negative aspects, the disadvantages) and you specify that there seems to be opposition from the family of this young man, but you do not tell me what form it takes and what explains it. You ask my opinion on the reasons you invoke. Concretely, one can verify that the familial relationship that exists between you presents no risk, especially in these recent generations, provided that the young man and the young woman are in good health.

B) You tell me that, given your age, you will have to wait approximately one year (note 2: See, on this subject, letter no. 3536), or perhaps even more, to marry. It is quite evident that this does not correspond to my perspective, nor is it that of our Torah*, Torah* of life, in general, nor that of our brothers, the Sephardic* Jews, in particular, since you both belong to this community. Another point, which is essential: it is not at all judicious to know each other, to be friends, to intend to marry, and despite this, to have to delay this marriage for many months or perhaps even longer. As I have said, such a situation is in no way desirable and young people who fear the Word of Hashem can become acquainted and draw closer only to the extent that they have decided beforehand that it is time for them to marry, concretely. It is quite clear that the teachings of our Torah*, Torah* of life, enable one to obtain not only the good in the World to Come, after one hundred and twenty years, but also that of every Jew in this lower world, in order to have a happy existence therein, materially and spiritually.

C) You ask me how to ensure that this young man approaches all of this more seriously. According to what you write, he understands that you view this relationship positively. Now, he continues to meet you and this surely means that he himself considers it in a serious manner, even if he is perhaps not as determined as you. But all these points must still be verified with friends who know you both, for example those you cite in your letter.

Based on the formulation of your letter, it is surely unnecessary to explain to you at length the necessity of having a life in conformity with the teachings of our Torah*, Torah* of life. I will therefore add only this. When one is at a loss and one needs an increased blessing from Hashem, Who gives the Torah* and commands the Mitzvah*, one must intensify one's Jewish practice, even in daily existence. In everything that concerns good and holiness, indeed, a situation as good as it may be can always be improved, since one is attached to the Holy One, blessed be He, Who is infinite. With my blessing to give good tidings,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ז'תקיב

ב"ה, כ"ב כסלו, תשכ"א
ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה למכתבה מי"ט כסלו, בו כותבת אודות ההיכירות שלה אשר מחשבתה בזה הוא לשם שידוך, והצדדים החיובים שבזה וכן אלו אשר להיפך, ובזה גם שכאילו יש התנגדות ממשפחת האברך, אבל אינה מבארת למה הם מתנגדים וטעמי ההתנגדות.

לשאלתה דעתי על הטעמים שכותבת, הנה הקורבה המשפחתית שביניהם רואים במוחש ובפרט בדורות האחרונים, שאין כל מקום לחשש בזה, בעת שהמדובר והמדוברת בריאים הם.

ב) לכתבה שבגיל הנוכחי צריך לחכות כשנה ועוד יותר עד לנשואין, מובן גם פשוט שאין זה מתאים להשקפתי, שהרי אין זה השקפת תורתנו תורת חיים בכלל, ובפרט בתוככי אחב"י הספרדים שגם הם שניהם נמנים על עדתם, ועוד וגם זה עיקר, שאינו רצוי כלל וכלל להיות מכירים וידידים ועל מנת להנשא, וביחד עם זה להחליט שמוכרח לחכות עד הנשואין בפועל כמה וכמה חדשים ואולי עוד יותר, וכאמור אין זה רצוי כלל וכלל ועל הצעירים היראים וחרדים לדבר ה' להכיר כו' ולהתידד רק בהקדם החלטה שכבר באה העת להנשא בפועל, והרי ברור שהוראות תורתנו תורת חיים הם לא רק לשם טובה בעולם הבא לאחרי מאה ועשרים שנה, אלא שזהו טובתו של איש הישראלי גם בעולם הזה, לחיות חיים מאושרים בגשמיות וברוחניות.

ג) לכתבה איך להביא הענין יותר קרוב להאברך - כנראה ממכתבה ודאי שמבין הוא יחסה הרציני אל הענין, וכיון שממשיך בהפגישות, בטח זהו סימן, שגם לו יחס רציני בזה, אף שאפשר לא כל כך כמו אצלה, והרי פרטים אלו יש לברר ע"י ידידים לשניהם גם יחד, וכמו אלו שמזכירה במכתבה.

ע"פ סגנון מכתבה בטח למותר להאריך אודות ההכרח בחיים על פי הוראות תורתנו תורת חיים ורק להוסיף, שכשנמצאים במבוכה וזקוקים לתוספת ברכה מהשי"ת נותן התורה ומצוה המצוה, יש להוסיף בעניני יהדות ועד לחיי היום יומים, והרי בעניני טוב וקדושה ככל שלא יהי' גם טוב בזה, תמיד יש מקום להוסיף כיון שקשורים בהקב"ה שהוא אין סופי.

בברכה לבשו"ט.

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ז'תקיב
לחכות כשנה: ראה גם לעיל חי"א אגרת ג'תקלו, ובהנסמן בהערות שם.