Igrot Kodesh · Letter 7522 — Chinuch

Days of Chanukah* 5721,

The words of the Admor HaEmtzai (note 1: The Rebbe notes at the bottom of the page: "End of the Kuntres Toras HaChassidus*") are known, emphasizing the quality of merchants in comparison to those who devote themselves to study. The former can, indeed, concretely observe the Divinity, the Providence* (note 2: In the success of their commercial activities). At that time, not all those whose sole activity was study observed the Providence* of Hashem as clearly. This is not the case, however, in our generation, that of the heel of Moshiach*, the last of this dark and somber exile, but also that of the revelation of the wellsprings (note 3: Of Chassidus*), those of the Words of the living Elokim, the teaching of the Baal Shem Tov*, general Chassidus* and, subsequently, Chabad* Chassidus*.

According to the expression of the Zohar* (note 4: The Rebbe notes at the bottom of the page: "Parshas* Vayeira, 'He revealed Himself to him,' at pages 117a and 118a"), the "gates of the supernal Wisdom and the pathways of the lower wisdom" have now been opened. Indeed, "in proximity to the period of Moshiach*, it may come to pass that the children of the world discover profound secrets of the Torah*." Consequently, those who devote themselves to the study of the Torah* can, in their turn, observe the Divine Providence*, truly with their eyes of flesh.

May Hashem grant that in the future, one distinguish and observe the Providence* solely in the domains of visible and tangible good. This includes, quite obviously, success in all that pertains to the Torah* and the Mitzvos*, which will be permeated and illuminated by the clarity and vitality of Chassidus*, for yourselves and for all your friends, the children of Israel.

ז'תקכב

[ימי חנוכה תשכ"א]

ידועים דברי אדמו"ר האמצעי, ביתרון הבעלי עסקים על היושבי אהל בענין ראיית אלקות במוחש (השגחה פרטית).

ואם בדורות ההם לא כל היושבי אהל היתה ראייתם בהשגחה פרטית במוחש כל כך, הנה בדורנו זה, דרא דעקבתא דמשיחא, דור האחרון להגלות והחשך כפול ומכופל, וביחד עם זה דור בו נתגלו המעינות,

מעינות דא"ח תורת הבעש"ט, תורת החסידות הכללית ולאחרי זה תורת חסידות חב"ד,

ובלשון הזהר שנפתחו "תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא כו' (עד אשר) קרוב לימי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא",

הרי גם יושבי אהל ראו השגחה פרטית בעיני בשר ממש.

ויהי רצון אשר מכאן ולהבא אך בענינים דטוב הנראה והנגלה יבחינו וגם יראו השגחה פרטית, ובזה כמובן וגם פשוט - הצלחה בעניני תורה ומצות, חדורים ומוארים באור וחיות חסידותיים, בהנוגע לעצמו ובהנוגע לבני ישראל חבריו.

ז'תקכב
נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 219. האגרת נכתבה לכמה בתאריכים ט' כסלו-טז טבת.

ידועים דברי: קונטרס תורת החסידות בסופו.

וכלשון הזהר: פ' וירא אליו ה' קיז, א - קיח, א.