Igrot Kodesh · Letter 7524 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

29 Kislev* 5721,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of this Monday, in which you briefly describe what has transpired, as well as your current situation. I read with particular pleasure in your letter that you are by no means satisfied with what you have obtained until now in all that concerns Judaism, the Torah* and its Mitzvos*. Indeed, you wish to add, to elevate yourself in the domain of holiness. And, without doubt, you ensure that this good will is followed by a concrete effect. Now, our Sages* teach us that when such a desire gives rise to an effort, it is certain that it will enable one to obtain a result.

May Hashem grant that you adopt this attitude and that you experience success beyond what you anticipate. It is surely unnecessary to emphasize to you that one of the essential Mitzvos* is: "You shall love your fellow as yourself," and that this is, moreover, "a great principle of the Torah*." I mean that you must influence your friends and, more generally, your surroundings, so that all mobilize themselves and adopt the same conduct, experiencing elevation in the domain of holiness. You yourself, they, and all others surely know what the Sage says: "Nothing withstands the will."

You tell me that you study only a little Chassidus* and I am surprised by this. Indeed, experience demonstrates that Chassidic* warmth and vitality strengthen the élan and ardor in the study of the revealed part of the Torah*, as well as in the best practice of the Mitzvos*. As I have said, nothing withstands the will, all the more so since, without doubt, you encounter from time to time those who have studied and who still study this part of the Torah*. You can therefore converse with them about what seems difficult to you or that which has a novel character.

Furthermore, you make reference to a young woman who appears to you to be modest, and you envisage marrying her. You ask me what should be done for this and in what manner to inquire about the positive customs of the daughters of Israel. Concretely, you are undoubtedly referring to a meeting that would be arranged for the purpose of marriage. You will therefore adopt the custom of Jews and Yeshivah* students in our Holy Land, may it be rebuilt and restored — those who fear the Word of Hashem and who practice the Mitzvos* in the manner that is fitting. It appears that in this matter, one acts through an intermediary and not directly. In fact, immediate logic indicates that this must be so, since in this way, the young man and the young woman can express their requests without showing disrespect to anyone. This is quite evident. Regarding these "positive customs," one must, here too, have an intermediary intervene. Naturally, the intermediary will know how to express himself in an agreeable manner. However, you will be able to explain yourself more clearly during your meeting. Naturally, you will not do so at the very beginning of it.

You fear being considered an extremist because of your demands. Now, a spirit of purity and fear of Hashem has been blowing recently in our Holy Land, may it be rebuilt and restored, among the young who wish to return to the customs of their ancestors, to the Torah*. You will also communicate to me the name of your mother, since this is the manner in which it is formulated in prayer, and it will be mentioned near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, in accordance with the content of your letter. May Hashem grant that you give me good tidings of all this. With my blessing for a joyous Chanukah*,

ז'תקכד

ב"ה, כ"ט כסלו, תשכ"א
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום השני, בו כותב ראשי פרקים מאשר עבר עליו, ומעמדו ומצבו עתה.

ונעם לי ביחוד לקרות במכתבו, אשר אינו מסתפק כלל בהישיגים דעד עתה ביהדות תורה ומצותי', כי אם מקוה להעלות ולהוסיף בקדש, שהרי הרצון טוב בכגון זה בודאי משתדל להביאו בענינים של פועל, והבאה זו הרי הורונו חז"ל כשבאה באופן הנקרא יגיעה, אז ההבטחה (יגעת) ומצאת.

ויהי רצון שיעשה כהאמור ויצליח עוד יותר מאשר משער, ובודאי למותר להדגיש, שמהמצות העיקריות היא ואהבת לרעך כמוך, שהוא כלל גדול בתורה, כוונתי שישתדל להשפיע על חבריו וסביבתו בכלל, שגם הם יעמדו ויפעלו בכיוון האמור להעלות בקדש, ועליו ועליהם ועל כל הנ"ל ידוע מאמר החכם, אין לך דבר העומד בפני הרצון.

לכתבו שהוא לומד רק מעט בחסידות, לפלא הדבר, שהרי רואים במוחש אשר חום וחיות חסידותי מוסיפים בהתמדה ושקידה גם בלימוד הנגלה ובהידור בקיום המצות, וכנ"ל אין לך דבר העומד בפני הרצון, ובפרט שבודאי מזמן לזמן נפגש עם אלו שלומדים ולמדו חלק תורה זו, ויכול להתדבר עמהם בדבר הקשה או בדבר החדש בזה.

לכתבו אודות בחורה, שנראית לו כצנועה, ועלתה במחשבתו אודות להתחתן אתה, ושואל איך להתנהג, ואיך לבקש ממנה בהנוגע לדרכים הטובים של בנות ישראל.

ובהנוגע להנהגה, שכנראה כוונתו בענין השידוך - יעשה בזה כמנהג בני ישראל ובני ישיבה באה"ק ת"ו החרדים לדבר ה' ומקיימי מצות כדבעי, שכמדומה בכגון דא עושים זה ע"י ממוצע ולא באופן ישר, ואף בשכל בריא נכון הענין, כיון שבאופן כזה האפשרית להמדובר והמדוברת, לבטא משאלותם מבלי לנגוע בכבודו של מישהוא וכו' וק"ל.

בהנוגע לדרכים טובים וכו' - הרי גם בזה יש לעשות ע"י הממוצע ובודאי שמתאים לממוצע, זה המדבר בדרכי נועם ונעימות, אלא שבזה יש גם מקום לבאר יותר בפגישתם, אף שכמובן לא תיכף בהתחלת הפגישה שלהם.

להחשש, שאולי ע"י הדרישה שלו, יחשבוהו לקיצוני - הנה דוקא בזמן האחרון נתעורר רוח טהרה ויראה באה"ק ת"ו בתוככי הנוער לחזור למנהג אבותיו תורה היא.

כשיכתוב גם שם אמו (שכן נוהגים להזכיר בתפלה) יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.

בברכה לחנוכה שמח.