Igrot Kodesh · Letter 7533 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

6 Teves* 5721,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

A) I am responding to your letter of the sixth light (note 1: Of Chanukah*). At a propitious moment, your names will be mentioned near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, in accordance with what you write to me.

B) You will understand that I am astonished and surprised by what you write to me. You tell me that, according to the program that was established, you should have spoken, in the framework of your work, once every two weeks. But, at your request, you were exempted from this and you do it only once a month. The reason for my astonishment is quite evident, especially in our era, in which the necessity of disseminating the wellsprings (note 2: Of Chassidus*) outward is emphasized, especially to such people. As you yourself write, there is here a unique and special opportunity. In accordance with the needs of the moment, one must seek the means to create such occasions and, when Divine Providence* causes them to present themselves, already prepared, you consider them as chores — whereas in truth it is an immense manifestation of His goodness, as one can observe concretely, with one's eyes of flesh.

Naturally, all that has just been said is in no way intended to moralize. I formulate all these remarks for the future. May Hashem be with your mouth and may He enable those who listen to you to find the right path, that of Judaism, the Torah* and its Mitzvos*, illuminated by the clarity and warmth of Chassidus*. Furthermore, you will accomplish all this with true joy, with breadth of spirit, as it is said: "I will walk in breadth," which will also increase success in this matter.

C) It is, naturally, painful to note the imperfection that marred the Chassidic* farbrengen* on the luminous and propitious day of 19 Kislev*, Rosh Hashanah* of the study of Chassidus* and of Chassidic* ways. Nevertheless, such a situation conforms to the well-known principle according to which, in all aspects of the world, good and evil are intermingled. Consequently, it is certain that "from the bitter will come forth the sweet" and, in the end, you have understood how indispensable your participation was. In this way, you have acquired assurance — the conviction that the mission entrusted by our masters and leaders will meet with success, provided that one wills to act in this direction. You know, indeed, the ruling of the Heavenly Court according to which, through the self-sacrifice displayed by the Alter Rebbe* for Chassidus* (note 3: During his imprisonment which ended with the festival of liberation of 19 Kislev*), those who are attached to him and follow in his footsteps would prevail in all that concerns the Torah*, the fear of Hashem and good conduct. All of this is printed in the summaries and notes on the Tanya*, at the end of page 122. Here too, this is not a matter of lamenting the past, but of referring to the future.

D) You mention the creation of a Chabad* institution in the place where you currently find yourself. It appears, however, that this place is not yet ready for it. This conclusion emerges clearly from reading your description of the place and the people. One can therefore think that such a creation before its time would have a harmful influence on Chabad* activities when the moment comes to introduce them in that place, in particular concerning the dissemination of the wellsprings (note 2: Of Chassidus*).

E) Regarding the Chabad* synagogue (note 4: Should it be created or not?), one must verify that no dispute will result from it. The principle is as follows: in case of doubt, it is preferable to abstain. Furthermore, it is logical to think that if there is no specifically Chabad* synagogue, one will be able to transmit a Chabad* explanation in all the synagogues at once. This is not the case when one can respond that a particular edifice has been designated for this, all the more so since one can truly ask whether it is justified to divide among several places.

ז'תקלג

ב"ה, ו' טבת, תשכ"א
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מנר הששי.

בעת רצון יזכירום על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו.

ב) מובנת התמי' והפליאה לכתבו, שע"פ הסדר, צריך הי' לנאום במסגרת עבודתו וכו' כל שבועיים, אלא שביקש ושיחררו אותו מזה, כ"א פעם בחדש, וטעמי הפליאה מובנים, וביחוד בתקופתנו זו, שההדגשה היא על הפצת המעיינות חוצה, ובפרט לאנשים מסוג האמור, וככתבו גם הוא, שזוהי הזדמנות מיוחדה ויחידה, והרי ע"פ דרישת השעה צריך לחפש וליצור הזדמנויות כאלו, וכשההשגחה העליונה הזמינתה לו, והושיטו לו מן המוכן, הרי רואה בזה ענין של יגיעות (מאטערניש) וכו', והרי זהו - חסד עליון, אלא שנראה גם במוחש ובעיני בשר.

מובן שאין הכוונה כלל וכלל בכל הנ"ל להטפת מוסר, כי אם בהנוגע על להבא, ויהי רצון שהשי"ת יהי' עם פיהו וידריך השומעים לדרך הישרה, היא דרך היהדות תורה ומצותי' מוארים באור וחיות חסידותיים, ובזה ג"כ - שיעשה בהאמור, מתוך שמחה אמיתית והרחבת הדעת, וכמ"ש ואתהלכה ברחבה, שזהו גם מוסיף בהצלחת הדברים.

ג) אף שכמובן מצער העדר המדה שלימה של ההתועדות ביום הבהיר יום סגולה י"ט כסלו, ראש השנה ללימוד החסידות ודרכי החסידות, בכל זה ידוע ומתאים זה להידוע, שאין לך דבר בעולם שאין מעורב בו טו"ר, הנה מעז יצא מתוק, שסו"ס הכיר איך שדרושה השתתפותו בכהנ"ל, ועי"ז יתוסף בבטחון בעצמו. ז.א. בבטחון ששליחות רבותינו נשיאינו מצליחה, באם רק רוצים לעשות בזה, וכידוע הפסק בי"ד של מעלה, אשר בגלל המסירת נפש הלזו (של רבנו הזקן) על תורת החסידות, פסקו בבי"ד של מעלה, אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות, תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה (נדפס בספר קיצורים והערות לתניא, סוף עמוד קכב), וגם בזה אין הכוונה לצעקה על העבר, כי אם בהנוגע לעתיד.

ד) לכתבו אודות יסוד מוסד חב"די במקומו עתה - כנראה אין המקום מוכשר עדיין לזה וגם בכתבו תאור המקום, האישים, ניכר הנ"ל. ואם כן - יש מקום לומר, שיהי' ליסוד האמור קודם הזמן, השפעה בלתי רצוי' על עניני חב"ד שמכבר זמנם במקומו, ובהם - הפצת המעינות.

ה) אודות ביהכ"נ חב"ד - צריך לברר באם אינו קשור במחלוקת וכיו"ב ובמקום ספק, הרי הכלל הוא, שב ואל תעשה עדיף, ובפרט שיש מקום בשכל לומר, שכשאין ביהכ"נ חב"די מיוחד, יש לדרוש בכל ביהכ"נ ענין חב"די, משא"כ כשיוכלו לומר שלענינים אלו הוקצב בנין פלוני וכו'. ובפרט שצריך עיון אם יש כדאי לחלק לאיזהו מקומן.

ז'תקלג
נדפסה בס' השליחות ע' 175 ובע' 180.