Igrot Kodesh · Letter 7534 — Prayer

By the grace of Hashem,

7 Teves* 5721,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem, the Rav Moshe (note 1: Rav M. Halberstam, of Jerusalem),

I greet you and bless you,

I duly received your letter of the third light (note 2: Of Chanukah*). At a propitious moment, your name will be mentioned near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, in accordance with what you write to me.

In accordance with what is explained by various texts, the channel and the receptacle enabling the one who is the master of this resting place to arouse and awaken the immense compassion consist in following his ways and his conduct. Consequently, I have good hope that, in addition to the fixed time for the study of Chassidus* that you assuredly already have, you make an addition from time to time, in conformity with the Injunction according to which: "one knows only elevation in the domain of holiness." All of this will strengthen the arousal of this immense compassion and you will give me good tidings of yourself and of the members of your family. Indeed, nothing withstands the will, and may Hashem grant that you influence in this direction your surroundings, your friends, and your acquaintances. With my blessing to give good tidings,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

I am responding to your questions:

A) What is the reference of the affirmation of our Sages* (note 3: See, on this subject, letter no. 99), cited in the addenda of the Torah Or*, at the end of Parshas* Tisa, according to which: "it is with difficulty that they permitted the pronouncing of words of Torah* during Shabbos*" (note 4: For this day should be devoted solely to prayer)? I have already indicated, as you yourself write, that this expression appears at the end of the Sefer HaYirah* of Rabbeinu Yonah*. And it is known that several teachings of our Sages*, in particular those cited in the Yerushalmi*, were known to the early Decisors but do not appear in the works that have reached us. You will also consult the Yerushalmi*, tractate Shabbos*, chapter 15, at the beginning of paragraph 3. This is the reference given by the Rogatchover Gaon*, in his responsa Tzafnas Pane'ach*, volume 2, chapter 5. You will also see the Zohar*, volume 3, page 94b. And one cannot think that this refers to in-depth study of the words of the Torah*, since, in this context, the emphasis is on what is pronounced by the mouth.

B) What of the recitation of the thanksgiving blessing, the Gomel*, by women? The later Decisors treat this subject at length, as you also mention in your letter. You will see, in particular, the Ketzos HaShulchan* of Rav Naeh*, at the beginning of chapter 65. Furthermore, one must mention the custom, particularly surprising, of the Sephardim* of London, which consists of reciting this blessing independently, as reported by the Keser Shem Tov* of Rav Gagin*.

C) In the formulation of "the blessing that is triple in the Torah* (BaTorah*)" (note 5: The Priestly Blessing, which comprises three verses), the letter Beis of BaTorah* enables one to establish that this triple aspect is found within the Torah* itself. You will consult the Keser Shem Tov*, regarding the remarks you formulate on this matter.

ז'תקלד

ב"ה, ז' טבת, תשכ"א
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה משה שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מנר השלישי.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו.

וע"פ המבואר בכ"מ הצנור והכלי לפעילת והתעוררות ר"ר דבעל הציון הוא ההליכה בדרכיו והנהגותיו, שלכן תקותי חזקה, שנוסף על הקביעות עיתים בלימוד תורת החסידות שיש לו בטח עוד יוסיף מזמן לזמן כהציווי דמעלין בקדש והנ"ל יוסיף בהתעוררות ר"ר ויבשר טוב בהנוגע לו ולב"ב שי' שאין לך דבר העומד בפני הרצון, ויהי רצון שגם בסביבתו ועל ידידיו ומכיריו ישפיע בכיוון האמור,

בברכה לבשו"ט.

בשם כ"ק אדמו"ר שליטא.

מזכיר

לשאלותיו: א) מקור מרז"ל המובא בהוספות לתו"א ס"פ תשא דבקושי התירו לדבר ד"ת בשבת - הנה כבר ציינתי, ככתבו, שמובא ג"כ בסו"ס היראה לר' יונה. וידוע שכמה מרז"ל (ובפרט דירוש') היו לעיני הראשונים ואינם בס' שלפנינו. ועייג"כ ירוש' שבת פט"ו ריש ה"ג (לכאן צוין המקור ע"י הגאון הרגאצובי - בשו"ת צפע"נ ח"ב ס"ה). זח"ג צד, סע"ב. - אין לפרש דקאי על עיון בד"ת - כיון דבכל הנ"ל ההדגשה היא על הדבור בפה.

ב) ברכת הגומל בנשים. - כבר האריכו בזה באחרונים וכמצוין גם במכתבו. וראה קצות השולחן להרב נאה ר"ס ס"ה.- ולהעיר ממנהג הכי תמוה דספרדים בלונדון שמברכת בפ"ע (הובא בס' כתר ש"ט להרב גאגין).

ג) בנוסח "בברכה המשולשת בתורה" - הבי"ת של בתורה מוכח דהפי' שהשילוש הוא בתורה. וראה בכתר ש"ט בנוגע להערותיו הוא בזה.

ז'תקלד
חלקה נדפס בלקו"ש חכ"א ע' 484 חלקה בחכ"ב ע' 239 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה משה: הלברשטם, ירושלים.

מקור מרז"ל: ראה גם לעיל ח"א אגרת צט.