Igrot Kodesh · Letter 7542 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

15 Teves* 5721,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of Zos Chanukah* (note 1: The last day of the festival), which I have just received, and I hasten to respond, bypassing the queue, for I was horrified upon reading therein that you communicated to a certain person your view according to which a separation of state and religion would be necessary (note 2: See, on this subject, letter no. 7515). Even if such an affirmation can be interpreted in various ways, at least with difficulty, its plain meaning, at the very least, does indeed advocate a rupture between the religious domain and the various administrations. You will understand that I am horrified by this, for a very evident reason. Indeed, you will excuse me for telling you that, in my opinion, such a view goes against the Ani Maamin* (note 3: Of the thirteen articles of faith of the Rambam*). For, a gathering of Jews, whatever it may be, when it proclaims its separation from the faith and acts accordingly, goes against our holy Torah*, which is also a Torah* of life, including in this world. No Jew, wherever he may be, can separate himself from religion.

Naturally, I have learned, through the press and through correspondence, that certain of those who fear the Word of Hashem are striving to obtain such a separation, advancing that when persons who have not adopted the conceptions of the Torah* have their say on religion, a disaster can result. Concretely, such an affirmation is correct, but the solution is not to add a sin to this deficiency and to proclaim, before all the nations and before several communities of Israel, that one separates religion. The answer and the repair, so that such persons do not have their say, can be deduced, through an a fortiori reasoning, by observing physical medicine. Indeed, there currently exists a ministry that is officially charged with this matter (note 4: A ministry of health) and that fully assumes its cost. Despite this, the one who directs this ministry does not have his say regarding medical treatments and medications (note 5: He merely manages health administratively, without being a doctor himself). How much more is this so for the healing and good health of the spirit (note 6: Which one can actively seek without calling into question the ways advocated by the Torah*). To someone like you, it is surely unnecessary to say more. With my respects and my blessing to give good tidings,

It is quite evident that I was no less horrified by your interpretation of tractate Sanhedrin* 98b, according to which "the new David" — to use the expression you employ in your letter to designate the king Moshiach* — given his role, his mission, and his outward behavior, could well be someone who is not religious! Does the Rambam* not say that he will be: "versed in the Torah* and devoting himself to the Mitzvos*, like David his ancestor"? And, "he will lead all Israel to follow it" (note 7: The path of the Torah*), will be a great prophet comparable to Moshe* our master, according to the Midrash Tanchuma*, Parshas* Toldos*, which specifies: "He will be more elevated than Moshe*."

ז'תקמב

ב"ה ט"ו טבת, תשכ"א
ברוקלין

שלום וברכה!

במענה למכתבו מזאת חנוכה שנתקבל ז"ע, וממהר הנני להשיב עליו מבלי לחכות על התור, מפני שנזדעזתי לכתבו שכתב לפלוני השקפתו - שצריך דהבדיל בין הממשלה לענינים הדתיים, ואף שתיבות אלו אפשר לפרשם בכמה אופנים, בדוחק עכ"פ, הפירוש הפשוט הוא, הבדלה בין הדת ומשרדי הממשלה, וסיבת זעזועי מובנת וגם פשוטה כיון שלדעתי, ולאחרי בקשת סליחתו, הוא היפך מהנוסח דאני מאמין, קבוץ מישראל איזה שיהי' - באם יכריז ויעשה לסיסמא שמובדל הוא מן הדת, הרי זה היפך דכל ענין תורתנו הק' שביחד עם זה היא תורת חיים, חיים בעולם הזה, והרי אי אפשר לישראל מי שהוא ובאיזה מקום שיהי' להיות נפרד מן הדת.

מובן שקראתי במכ"ע ובמכתבים - שישנם כאלה גם מבין החרדים שמשתדלים בהפרדה האמורה, ובנמוק, שכשאלו שהשקפת עולמם אינה תורנית יש להם דיעה בעניני דת מביא זה חורבן וכו'.

הנה אף שהטענה מציאותית הוא וצודקת, אבל אין המענה ע"ז - להוסיף עוד עון על פשע, להכריז גלוי לעין כל העמים, נוסף שזהו בתוך כמ ה עדות בישראל, שמופרדים מדת כו' והמענה והתיקון - שלא תהי' להנ"ל כל דיעה, ובדוגמא וק"ו מהנוגע לרופאי הגוף, שאף שישנו משרד ממשלתי שזהו בתפקידו וההוצאות משלמים במילואן וכו' - בכ"ז אין מנהל משרד מחווה כל דיעה בהנוגע לטפולי רפואה וסממני רפואה, עאכו"כ בהנוגע לרפואת הנפש ולבריאות הנפש וכו'. ובודאי לדכוותי' האריכות בהאמור אך למותר.

בכבוד ובברכה לבשו"ט.

פשוט שלא פחות נבהלתי להפי' בסנה' (צח, ב) שדוד החדש (כהביטוי במכתב כת"ר)- דהיינו מלך המשיח - שייכותו וענינו הנהגה חיצונית, ובמילא לא איכפת אם יהי'...מהחפשים! זה המשיח שבלשון הרמב"ם יהי' "הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו ויכוף כל ישראל לילך בה"! ונביא גדול הוא קרוב למשה רבנו (ובתנחומא תולדות "ונשא מן משה").

ז'תקמב
הבדלה בין הדת: רה גם לעיל אגרת ז'תקטו, ובהנסמן בהערות שם.