Igrot Kodesh · Letter 7558 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

6 Shevat* 5721,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, a generous man, of vast knowledge, the Rav S. Y. (note 1: Rav Shlomo Yosef Zevin, of Jerusalem. See, regarding him, letter no. 7476),

I greet you and bless you,

After a long interruption, which already worried me and which, according to your letter, is explained solely by accessory reasons, I duly received your letter of Rosh Chodesh* Shevat* and I will respond to the various points in order:

A) Regarding the Chief Rabbinate (note 2: And the elections that must take place to choose the two Chief Rabbis of Israel. See, on this subject, letter no. 7474), it is not at all established that this will be postponed by several months, since, discreetly, the negotiations continue and the most important parties involved in this matter are still formulating proposals of a commercial nature, such as: "Keep this for me and I will keep that for you." And who knows what will happen, what developments will be observed that will modify these negotiations? Another point is also important, regarding which I have clearly expressed my position to several Chassidim*. Some, to my surprise, are still in doubt on this matter — perhaps because such are their own views, but they find the means of making their opinion depend on mine, which may be the opposite of theirs. You should therefore publish an extract of my letter (note 3: This is letter no. 7515), concretely stating the following three points:

1. It is harmful to delay these elections.

2. For them to take place, there must be electors. Now, for the Ashkenazim*, there is only one candidate.

3. Regarding the Sephardim*, it is a humiliation of the Torah* and the Rabbinate to dismiss a Rav from his functions.

Such a publication could thwart the attempt to make "empty vessels" depend on me, and perhaps it might even have an influence on the course of events.

B) You make reference to the Rabbinate of the holy city of Jerusalem, may it be restored and rebuilt. I do not know the candidates you cite. In any event, I am of your opinion concerning your own candidacy. This is in no way your affair.

C) Regarding your commentary on the Tanach* (note 4: See, on this subject, letter no. 7488), you make reference to the scientific interpretation of a certain professor on which I supposedly expressed my opinion. I am particularly surprised by this rumor. It seems to me that I am hearing of this work for the first time, although: "What does not fall upon the person..." (note 5: He does not think of it. See the preceding letter). However, if I judge by the few points in your letter, it is not at all adapted, since in this case the objective is to compose a traditional commentary on the Tanach*. Certainly, I spoke of a compilation of several versions and different editions, but I immediately explained what I meant. I was referring, for example, to the edition of Professor Kittel, which presents in the margin several versions, both printed and manuscript. Naturally, I was in no way referring to a critical analysis of the verses, Heaven forbid.

D) You inquire about what I said in my letter regarding the commentary of the Metzudas Tzion* and the Metzudas David* (note 6: On the importance of these commentaries). I based myself on the fact that these commentaries are cited many times by Chassidus*. Furthermore, can one neglect the observation that they are taught in the traditional Cheder*, in which generations of children have studied the Torah* and thanks to which they were able, subsequently, to live their lives in conformity with this Torah* and with the Tradition?

E) You ask me why one could not compose new commentaries, all the more so since such a practice is reported in the name of Rashi*, as his grandson, the Rashbam*, specifies. The difference is very simple, according to a specification of the Alter Rebbe*, cited by the Rebbe Rashab* in the series of Chassidic* discourses of 5672 (note 7: 1912), in the part that has not been published (note 8: Currently in volume 3 of the Sefer HaMaamarim* 5672, page 1385): "All the commentators, up to and including the Turei Zahav* and the Sifsei Kohen*, composed their works with Divine inspiration," as reported by the Hayom Yom*, at the date of 6 Shevat*. In fact, I found subsequently that the same explanation was stated by the Sheeris Yisrael*, in his commentary on Sukkos*, of the Maharid of Vilendik, who reports it in the name of the Rivash*, who, presumably, is none other than the Baal Shem Tov*.

F) Another remark must also be formulated. One must, on the contrary, be astonished that people do not wish to content themselves with the preceding commentaries (note 9: And seek to introduce new ones), at least for the purpose of establishing the plain meaning of the verse, which enables one to study the Tanach* and to understand it well. Even if one wishes to mention recent discoveries, one can do so in the margin and there is no need to compose a new commentary for this. In fact, if one considers the situation in our era, it is surprising that the demand for a return to the sources emanates precisely from the young generation. Nevertheless, those who in their youth had to struggle against the proponents of the Haskalah* (note 10: The Enlightenment), still have the impression that the young also wish for such a struggle. They therefore employ stratagems and weapons that have no reason to exist. Now, tractate Shabbos* 63a says, regarding material weapons: "If they are not useful, they are not beautiful." As for moral weapons, they are furthermore harmful (note 11: If they are not useful). And literature enables one to verify this concretely. According to the new terminology, it is qualified as apologetics and one suffers from it to this day. One can place in this category the commentary Or HaChaim*, by the author of the Tiferes Yisrael*, the books of Rav Hirsch and others still. In fact, many generations ago, there was already the commentary of Philo of Alexandria, who was called Yedidya. All had a good intention; they wished to adapt, to embellish. But the result bears no relation to reality, to truth. You must understand what I mean.

The Tanya*, at the beginning of the second chapter and in Iggeres HaKodesh*, chapter 15, as well as other texts cite, in the name of the Zohar* (note 12: See, on this subject, letter no. 7591), the statement that: "the one who blows does so from his entire interiority." It seems to me that this citation does not appear in the version of the Zohar* or the Tikkunei Zohar* that is in our possession. It is found, however, in the books of the early Sages* (note 13: The Rebbe notes at the bottom of the page: "This citation, made in the name of our Sages*, is found in particular in the Emek HaMelech, page 127c, which states: 'He breathed into his nostrils a soul of life: our Sages* say that the one who blows does so from the essence of himself.' See also the introduction of the Shefa Tal*, which states: 'He breathed: it is known that whoever blows does so from the essence of himself.' Consult furthermore the commentary of the Ramban* on the verse Bereishis* 2:7, that of the Bechayei* on the verse Yisro* 20:7. Some say that this citation also appears in the Sefer HaKaneh*, but I do not have access to it"). You are surely preparing for the day of the Hilula* of my father-in-law, the Rebbe*, which will be the 10th of Shevat*, in the manner described in the letter of the one whose Hilula* we celebrate (note 14: See the Igros Kodesh* of the previous Rebbe*, volume 1, letter no. 72 and volume 2, letter no. 432), regarding that of his father, the Rebbe Rashab*. May Hashem grant that the preparations and the actions of this propitious day meet with success. Their effect will be prolonged throughout the year, in tranquility, joy, and enthusiasm. With my respects and my blessing to give good tidings,

M. Schneerson,

ז'תקנח

ב"ה, ו' שבט, תשכ"א
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ חו"ב צנמ"ס

הרש"י שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק ארוך, שדאגתי עליו, וכנראה ממכתבו סיבות צדדיות היו בדבר, נתקבל מכתבו מר"ח שבט. ועל ראשון ראשון וכו'.

א) בהנוגע להר"ר - לא מוחלט כלל שהענין נדחה לכו"כ חדשים, כיון שמנהלים שקו"ט מאחורי הפרגוד, הצעות מסחריות שמור לי ואשמור כו' בין הגורמים-חשובים אשר בפרשה זו, ומי יודע מה יולד יום, איזה פרשיות עוד יתחדשו חדשים לבקרים שישפיעו על מהלך המו"מ וכו'. וכן, וגם זה חשוב, וכמ"ש לכמה מאנ"ש להודיע עמדתי ברורה בהענין, כי לתמהוני עד עתה יש מטילים ספק בה, ואפשר מפני נטיותיהם הם בענין, בכל אופן מוצאים מקום לתלות דעתם בי, שלפעמים היא הפכית לגמרי, ופרסום ע"י כת"ר קטע מכתבי בהנוגע לפועל בג' הנקודות, ז.א. ההיזק בדיחוי הבחירות, ב) שזה מכריח שמוכרח להיות מי שיבחר בפועל, ובהנוגע לאשכנזים אין מועמד אלא אחד, ג) בהנוגע לספרדים הרי בזיון התורה והרבנות להסיר רב ממשרתו וכו' - הרי הי' מבטל הנסיון לתלות בוקי וסרוקי בי וכולי האי ואולי ישפיע גם על מהלך הענינים.

ב)לכתבו אודות הרבנות בירושלים עיה"ק ת"ו. הנה אינני מכיר המועמדים אודותם כותב, ובכ"א תמים דיעה את כת"ר - הנני בהנוגע למועמדתו הוא, שאין זה ענין בשבילו כלל וכלל.

ג) בהנוגע לפירוש על התנ"ך - הנה ע"ד פירוש מדעי של פרופ'...וכאילו הבעתי דעתי בזה, פליאה גדולה שמועה זו, וכמדומה שזוהי הפעם הראשונה ששומע הנני ע"ד מציאות פירוש זה, אף דמילתא דלא רמיא עלי' דאינש כו'. אבל בכל אופן גם ע"פ הנקודות במכתבו - אין הנ"ל מתאים כלל לערוך פירוש מסורתי על התנ"ך. מה שאמרתי אודות נוסחאות וגירסות, הרי על אתר פירשתי למה כוונתי, והוא - בדוגמת ההוצאה ע"י פרופ' קיטל - שבשולי הגליון אסף הגירסאות שבס"ת דפוסים וכת"י שונים. ומובן שלא הי' כל דבור בזה בהנוגע לביקורת המקרא וכיו"ב ח"ו.

ד) ולהערתו אודות מה שמוזכר במכתבי או בדברי פי' מצו"ד ומצו"צ, הוא על יסוד מה שבתורת הדא"ח מובא פירוש זה בחדרים המסורתיים בם למדו דורי דורות תינוקות של בית רבן, שחיו חייהם לאחרי כן מתאים להתורה והמסורה.

ה) לכתבו למה לא לחדש פירושים, ובפרט שמצינו בכגון דא בשמו דרש"י כמו שהובא מנכדו הרשב"ם - החילוק פשוט ע"פ דברי רבנו הזקן (הובא ע"י כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בהמשך תערב, בחלק שלא הועתק) שכל המחברים עך הט"ז והש"ך והם בכלל עשו החיבורים שלהם ברוח הקדש (הועתק גם בהיום יום ו' שבט). דא"ג לאחרי זמן מצאתי זה גם בספר שארית ישראל דרוש לסוכות למהרי"ד מווילעדניק בשם "הריב"ש" - שכנראה הכוונה להבעש"ט.

ו) ועוד להעיר - שהפליאה אדרבה על אלה שאין רוצים להסתפק בהפירושים שקדמונו - עכ"פ בהנוגע לפירושים ע"ד הפשט, שלמדו בהם את התנ"ך וביארוהו כל צרכם. ואפילו בהביא בחשבון התגליות וכו' הרי לזה מספיק הערה בשולי הגליון, ואין כל צורך בעריכת פירוש מחדש. ובהתבונן להמצב בדורנו וכו' וכו'- הנה פלא הדבר שדוקא בני דור הצעיר רוצים לחזור אל המקורות, אלא שאותם שנלחמו במשכילים בצעירותם- נדמה להם שגם דור החדש רוצה להלחם, ובמילא אוחזים בתכסיסים וכלי זיין שאין בהם כל צורך כלל. ואם בכלי זיין גשמיים מתוך שאינו צריך אינו נאה (שבת ס"ג א') - הרי בהנוגע לרוחניים הוא גם מזיק. וכנראה במוחש מכל הספרות, שבסגנון החדש קורין לזה אפולגטית, האט מען דערפון צרות עד היום [לרבות הדרוש אור החיים של בעל תפארת ישראל, ספרי הרב הירש ועוד, ועד בדור דורות לפנים - פרושי פילון (ידידי') האלכסנדרי שרצו להתאים אף כי בכוונה טובה, ליפיפותו וכו' - אך שאינה שייכת ואינה אמיתית בכגון דא] וד"ל.

המובא בשם הזוהר, מאן דנפח מתוכי' נפח (בתניא ריש פרק ב', אגה"ק ט"ו. ובכ"מ) - כמדומה לי שלא נמצא בזהר ובתקו"ז שלפנינו. אבל נמצא בספרי הקדמונים*.

בודאי מתכוננים ליום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר עשירי בשבט הבע"ל, בכיוון האמור במכתב בעל ההילולא בקשר אם יום ההילולא של כ"ק אבין אדמו"ו (מוהרש"ב) נ"ע.

ויהי רצון שתצליחנה ההכנות והפעולות שביום סגולה זה האמור, ולהמשיך מענינם על כל השנה כולה מתוך מנוחה שמחה וטוב לבב

בכבוד ובברכה לבשו"ט

מ. שניאורסאהן
ז'תקנח
נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 437 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

הרש"י: זוין. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'תעו, ובהנסמן בהערות שם.

להר"ר: להרבנות הראשית. ראה לעיל אגרת ז'תעד, ובהנסמן בהערות שם.

קטע מכתבי: דלעיל ז'תקטו.

לפירוש על התנ"ך: ראה לעיל אגרת ז'תפח.

בחלק שלא הועתק: בנדפס ח"ג ע' א'שפה.

המובא בשם הזהר: ראה גם לקמן אגרת ז'תקצא.

במכתב בעל ההילולא: ח"א אגרות עב. קפט. ח"ב תלב.