Igrot Kodesh · Letter 7572 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

20 Shevat* 5721,

I greet you and bless you (note 1: This letter was addressed to Rav Avraham Yaakov Teitelbaum, Rav Mordechai Mentlik, and Rav Yisrael Yitzchak Piekarski, the three rectors of the central Yeshivah* Tomchei Temimim* Lubavitch*),

I duly received your letter announcing good tidings regarding the results of the examinations (note 2: Of the students of the Yeshivah*), since the answers given were correct and clear. I thank you very much for the satisfaction and pleasure that this news caused me. According to the Attribute of Hashem, Who acts "measure for measure" (note 3: In the manner in which one acts toward Him), but in greatly increased proportion, you will yourselves receive good tidings that will bring you real satisfaction in everything that concerns you.

In fact, this is connected to the Parshah* of this week and its beginning, which says: "These are the Judgments that you shall place before them." One must therefore explain, until the students grasp this concept, "the depth of the Halachah*, with its precise reason, providing them with explanations that will enable them to understand their study and to derive satisfaction from it," in the words of the Alter Rebbe*, in his Laws of Torah* Study, at the end of chapter 3.

May Hashem grant that there also be fulfilled, in these students and in all those who receive this teaching, that other explanation of the Alter Rebbe*, stated in his Torah* Or, commenting on this verse: "Before them — within their personality."

What has just been said will also enable us to answer another question. It is quite clear that every teaching of our Torah* must be clearly explained. This Injunction is, in fact, especially necessary for the Decrees, which transcend logic, but not for the Judgments, which proceed from a rational approach.

Indeed, it is easy to find a logical explanation for these Judgments, enabling one to have a satisfying perception of them. This is less easy, on the other hand, when it concerns the Decrees, of which it is said: "I have issued a Decree, made a Disposition — you have no right to question them."

The profound explanation of all this, based on the hidden teaching of the Torah* which, in our era, has been revealed through Chassidus*, emphasizing that these Precepts must be internalized by the depth of the soul, makes it clearly evident that the logical Commandments, which one understands perfectly, do not truly awaken the depth of the soul, do not attach themselves to it. The Decrees and Dispositions that transcend logic, on the other hand, do achieve this. Consequently, the Torah* emphasizes that the Judgments also require, on the part of man, an internalization through the deepest dimension of the soul.

What has just been said will enable us to answer another question. The first of the Judgments discussed in this Parshah* concerns the purchase of a Jewish slave, sold by the court in order to reimburse what he has stolen. There is here, apparently, an idea that is difficult to understand. Why envisage, from the outset, such a negative situation — that of a man who has transgressed a Prohibition of the Torah* and who does not possess the means to restore the object of his theft — before even having established the principle of restitution by the thief? Moreover, are these provisions not valid only during the era when the Jubilee is in effect?

One can advance an explanation based on what was said earlier, regarding the necessity of profoundly integrating into one's mind what concerns the Torah* and the Mitzvos*, which requires much moral and physical effort. For, if one fears other men, one does not necessarily fear Hashem. This is the reason Rabbi Yochanan Ben Zakai said: "May Hashem grant that one fear Him as one fears other men." One will consult, on this subject, the Tanya*, at chapter 41.

Sometimes, a man is seized by a spirit of folly that leads him to act wrongly. From that point, he deceives Hashem and "robs" Him, although he still maintains the fear of other men. From this perspective, the man who steals openly and does not even fear men is indeed inferior to the one who commits his theft in secret, for the latter at least retains fear toward other men. This is what Rabbi Yochanan Ben Zakai explains, in tractate Bava Kamma 79b.

It is therefore such an approach, in the order defined by the verses, that should be adopted after the giving of the Torah*. One must, first of all, turn away from evil. Thus, the court, representing the leaders of the people of Israel, as the Tanya* states at the beginning of chapter 42, will come to the aid so that the thief be a slave for six years, which allude to the six days of the week and the six millennia of creation. Then, he will be free on the seventh day, which will thus be the Shabbos*, the day of eternal rest, as the Torah* Or explains at the reference previously cited. With my blessing,

ז'תקעב

ב"ה, כ' שבט, תשכ"א
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו בבשורה הטובה אודות תוצאות הבחינות אשר ידעו להשיב כהלכה בדברים ברורים.

ת"ח ת"ח על הקורת רוח ונחת רוח שגרם בידיעה האמורה, ובמדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה אלא שכ"פ ככה, יתבשר בשו"ט הגורמות נחת רוח אמיתי בכל עניניו.

והרי האמור הוא גם מענינא דיומא, פרשת השבוע וראשיתה, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, להראות פנים וכו' ובלשון רבנו הזקן (הלכות ת"ת סוף פרק ג') עד שיבינו (התלמידים) עומק ההלכה בטעמה היטב לשום לפניהם טעם המיישב תלמודם ומשימו בלבם וכו'.

ויהי רצון שיקוים בהתלמידים והמשימים לפניהם, גם פירוש רבנו הזקן, בספרו תורה אור על הכתוב האמור, לפניהם - לפנימיותם.

אשר בהאמור מתורץ ג"כ - התמי' לכאורה, דהרי בודאי חיוב השימה לפניהם הוא בכל לימודי תורתנו, ובעיקר זקוקים לציויי האמור דוקא בחלק החוקים ולא בהמשפטים כלשון הכתוב, שהרי מצוות השכליות בנקל יותר להבינם בטעם המיישב תלמודם ולא בהענינים עלהם נאמר, חקה חקקתי גזירה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריהם.

וע"פ פירוש הפנימי, בפנימיות התורה, שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, השימה בפנימיות הנפש, מתורץ בפשטות, כי מצות השכליות המובנות ומושגות בטוב טעם ודעת, אין מעוררים כ"כ פנימיות הנפש ומתקשר עמהם, משא"כ חוקים וגזירות, ולכן צריך לכתוב שגם בהמשפטים צריכה להיות השימה בפנימיות.

ועפי"ז מתורצת עוד פליאה, על שתחלת המשפטים הוא בדין קניית עבד עברי הנמכר בבית דין בגנבתו, שלכאורה גם זה אינו מובן כלל וכלל, כי למה להתחיל בגנות שעבר על מצות ה' ועד כדי כך שאין לו לשלם הגנבה, וטרם למדנו כמה על הגנב לשלם, ואינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג וכו'.

וע"פ האמור מובן גם זה, כי ההשתדלות שתהי' השימה לפנימיות הנפש, השתדלות הקשורה ביגיעת נפש ויגיעת בשר, כי אף שמורא בו"ד על כל אחד לא כן הוא במורא שמים, וכדברי ר"י בן זכאי, הלואי שיהי' מורא שמים וכו' (עיין תניא קדישא פרק מ"א) שלכן הרוח שטות הנכנסת בעדם לפעמים פועלת וגונב דעת של מעלה, אבל מורא בו"ד עליו, שבזה גרעון הגנב לגבי הגזלן כדברי ריב"ז בזה (ב"ק עט, ב).

וזוהי התחלה תיכף לאחרי זמן מתן תורה כסדר הכתוב, סור מרע, שהבי"ד, ראשי אלפי ישראל (עיין תניא רפמ"ב), יסייע לזה שגנב, אשר שש שנים יעבוד, ששת ימי החול, שית אלפי שנין דהוא עלמא, וביום השביעי יצא לחפשי, שבת ומנוחה לחיי העולמים (עיין שם בתו"א).

בברכה.

ז'תקעב
נדפסה בלקו"ש ח"ב ע' 672 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

טופס כזה נשלח להג"ר אברהם יעקב טייטלבוים, הג"ר מרדכי מענטליק ויבדל"ח הג"ר ישראל יצחק פיקרסקי.