Igrot Kodesh · Letter 7573 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

20 Shevat* 5721,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, the Rav Asher (note 1: Rav A. Abramson, of Sydney, Australia. See, regarding him, letter no. 7543),

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of the New Year of the Trees (note 2: The 15th of Shevat*). At a propitious moment, the name of this young man will be mentioned near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, in accordance with what you write to me. May Hashem grant that you give me good tidings regarding him. You also ask me, on behalf of a donor, who wishes to inscribe in his will that after one hundred and twenty years, his assets will be bequeathed to an institution located in our Holy Land, may it be restored and rebuilt, within which a place of Torah* will be constructed bearing his name and that of the members of his family. This man wonders about the precise name that should be given to this institution, as well as its English translation.

Concretely, the date of transmission of this bequest is not clear, and may Hashem grant that they (note 3: This donor and the members of his family) have long days and good years. It is therefore quite complicated to choose the name of this institution, all the more so a "precise" name, according to your expression. Another point — there will be a difficulty regarding the transfer of his inheritance there if the institution is declared as being located in the Holy Land. It is therefore much simpler and more pleasant to declare it as having its headquarters outside of Eretz Yisrael*, with a branch, a department, and a domain of activity in the Holy Land. If such a formulation is accepted and if this man wishes to proceed in this way, it could be declared, for example, in the name of the Merkaz LeInyenei Chinuch*, specifying, of course, the conditions stated above.

There is also another way of doing this. He can establish the declaration in the name of the Australian branch of the Merkaz*, if it possesses an official status there. And this branch will represent the Merkaz* from here. One can also do it through the intermediary of the Yeshivah* or Beis Rivkah*, but in that case the means of action will be more limited. Indeed, it is clear that the Yeshivah* cannot build a girls' school, nor can Beis Rivkah* build a boys' school, whereas the Merkaz* combines both projects in its program.

If, for any reason, this man insists on inscribing in his will the name of an institution in the Holy Land, he will choose the spiritual committee of Kfar Chabad*, placed under the authority of its Rav. I specify "spiritual" so that it will be impossible to use this gift to repay the debts of the Kfar*, if there are any at that date. He can also choose the administration of the Beis Rivkah* of Kfar Chabad*. With my respects and my blessing,

M. Schneerson,

N.B.: Regarding your trip (note 4: To visit the Rebbe*), I have already stated (note 5: See letter no. 7543) that I do not at all appreciate the crossing of the International Date Line during the period of the Omer*. From a Halachic* standpoint, I consider very clearly that the holiday of Shavuos* must be celebrated solely based on one's own count of the days and that in this matter, each person maintains his own count. Consequently, the one who crosses this meridian must in no way base himself on the date of Shavuos* that is observed by the people in the place where he arrives. He will celebrate it on the fiftieth day of his own count — that is, with a difference of one day compared to the Jews of that place, provided, of course, that he does not cross the meridian another time in the opposite direction during the Omer*. As I have said, my opinion is quite clear in this matter. Nevertheless, there is here a surprising practice (note 6: The fact of not celebrating Shavuos* at the same time as the rest of the community), all the more so since, in my view, such a distinction is indeed introduced by the Torah* (note 7: Itself, and not by the Sages*). For this reason, to the greatest extent possible, one must avoid finding oneself confronted with such a situation.

ז'תקעג

ב"ה, כ' שבט, תשכ"א
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה אשר שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מר"ה לאילנות.

בעת רצון יזכירו את האברך...שי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצון שיבשר טוב בזה.

בשאלתו בשם מנדב - הרוצה לכתוב בצוואה שלו, שלאחרי מאה ועשרים שנה יותן רכושו למוסד באה"ק ת"ו, שיבנה שם בנין למקום תורה על שמו ודבני משפחתו, ושואל לשם המוסד בפרטיות ובאנגלית.

והנה בכלל, כיון שזמן מסירת הרכוש אינו ברור - ויהי רצון שיאריכו הנ"ל ימים ושנים טובות - מסובך לקרות בשם מוסד וככתבו "בפרטיות", עוד נקודה בדבר, שתתעורר שאלה ע"ד אופן העברת הרכוש לשם, באם יורשם שם מוסד הנמצא באה"ק ת"ו, ופשוט ונוח הרבה יותר, באם ירשמו הרכוש על שם מוסד הנמצא בחו"ל ויש לו מחלקות ושטח עבודה ופעילה באה"ק ת"ו (ובהוספה בצוואה שהרכוש ניתן במיוחד לבנות בו מקום תורה באה"ק ת"ו). ובאם תתקבל סברא האמורה ורוצה לעשות זה, הנה יורשם זה על שם המרכז לעניני חינוך וכיו"ב ובהוספת תנאים האמורים.

כן עוד דרך בזה, שירשום זה על שם סניף המרכז אשר באויסטראלי באם יש לו מעמד רשמי שם. ויהי' הסניף בתור ב"כ של המרכז דכאן, עד"ז אפשר שיעשה הדבר גם [ב]אמצעות הישיבה או בית רבקה, אלא שאז האפשריות מצומצמת יותר כיון שבטח ישיבה אין ברשותה לבנות בי"ס לנערות וכן בית רבקה בהנוגע לנערים, משא"כ מרכז שיש בתכניתו שני הענינים גם יחד.

באם לאיזה סיבה שתהי' רוצה דוקא להכתיב בצוואה שם מוסד בארה"ק ת"ו, אפשר להכתיב ועד הרוחני דכפר חב"ד בראשיתו של הרב דכפר חב"ד.

[הוספתי התיבה רוחני, בכדי שלא תהי' אפשריות לקחת הרכוש לפרעון חובות הכפר באם שיהיו אז], או הנהלת בית רבקה אשר בכפר חב"ד.

בכבוד וברכה.

מ. שניאורסאהן
נ.ב.

בהנוגע לנסיעת כת"ר שי', כבר מלתי אמורה שאין דעתי נוחה כלל - לעבור קו התאריך באמצע ימי הספירה, כי אף שמצד הדין דעתי ברורה, שבהנוגע לחג השבועות תלוי אך ורק במספר הימים, ומספר זה מסור לכל אחד ואחד - ובמילא העובר את קו התאריך אין לו להתחשב כלל בזמן חגיגת חג השבועות דבנ"י למקום שם בא, כ"א לחוג אותו ביום החמישים למספרו הוא [שאז הוא משונה ביום אחד מחגיגת היהודים דרי המקום - כמובן באם לא יעבור קו התאריך בכיוון הפכי באמצע ימי הספירה] וכנ"ל דעתי ברורה בהאמור - אבל בכ"ז תמיהא מילתא ביותר [ובפרט שלדעתי החילוק הוא - מן התורה] שלכן יש להשתמט מלהכנס בהנ"ל ככל האפשרי.

ז'תקעג
מו"ה אשר: אברמסון, סידני. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'תקמג, ובהנסמן בהערות שם.

כבר מלתי אמורה: לעיל שם, ובהנסמן בהערות שם.