Igrot Kodesh · Letter 7575 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

22 Shevat* 5721,

Brooklyn,

To the attention of Mr. Menachem Begin (note 1: See, regarding him, letter no. 7724),

I greet you and bless you,

I will introduce my subject in a positive manner. My heart was particularly gratified when I learned that the problem of the Eruv* (note 2: Enabling one to carry necessary objects outdoors during Shabbos*) was finding a solution in Moshav Bar Giyora. Nothing is more important than the observance of Shabbos* by the greatest number. First of all, our Sages* say that it is considered equivalent to all the Mitzvos*. Furthermore, in our days, in this intense and deep exile, particular value must be accorded to the promise of our Sages* according to which "if the Jews observe one Shabbos* in the manner that is fitting, they will immediately be redeemed." Divine Providence* granted me the merit of participating in this achievement. I therefore wish to do so also through what I possess. Consequently, I take the liberty of enclosing a personal check, which constitutes my symbolic participation in the costs of establishing this Eruv*. I do not know to whom to address it and I therefore thank you for kindly forwarding it to the appropriate person.

To pass from one expression of gratitude to another, I am also grateful to you for having sent me your two books, which I duly received for my library. I had not yet confirmed their receipt because I hoped we could meet a second time. In any event, I thank you and I congratulate you.

As you surely know, we have the custom of organizing a Chassidic* farbrengen* for the Hilula* of my father-in-law, the Rebbe*, our leader. On this occasion, words of encouragement are spoken in relation to the work accomplished by the one whose Hilula* we celebrate. From the introductory remarks delivered this year during the Chassidic* farbrengen* held on the occasion of this Hilula* of 10 Shevat*, an extract has been published (note 3: See, on this subject, letter no. 7567), which I enclose herewith. I hope it will interest you. I confess without shame that I also have another motivation in sending you this extract. Indeed, its content follows up on our exchange during our meeting regarding the immense importance, in our era, of conducting outreach among the youth and the young. I emphasize that this is so precisely in our era, not only because there is an absolute necessity, but also because our generation is ready, offering multiple means of action where intense efforts extending over many years were previously required.

It is true that such action requires eagerness and self-sacrifice. One must set aside other considerations and the conclusions of cold logic. Now, young people possess precisely these two qualities. Moreover, when they are directed toward the right path, with a positive objective assigned to them, one is oneself carried and swept along by their ardor and their momentum. One thus reaches the summit, accomplishing what one could never have achieved by one's own powers, because one has reached a mature age or even surpassed it. It is wonderful to observe how our Sages* expressed all of this in a short saying, relating the Exodus from Egypt, the liberation from the first exile through the intermediary of Moshe* our master and the elders. When the first miracle was necessary, at the beginning of the period of liberation, and the Sea of Reeds split, the children and the young people who had grown up in Egypt were the first to recognize Hashem, even before their parents and before the elders of Israel, as it is said: "He is my Elokim* and I will glorify Him, the Elokim* of my father and I will exalt Him." With my respects and my blessing,

ז'תקעה

ב"ה, כ"ב שבט, תשכ"א
ברוקלין.
לכבוד מר מנחם שי' בענין

שלום וברכה!

אתחיל בטוב רחש לבי טוב להידיעה שענין העירוב במושב בר גיורא הולך ומסתדר.

והרי אין לך ענין גדול משמירת שבת דרבים, שנוסף על מאמר חכמינו ז"ל שקולה שבת כנגד כל המצות, הנה בפרט בימינו בזמן הגלות כפול ומכופל ערך מיוחד להבטחת חכמינו ז"ל ישראל שומרים שבת אחת כהלכתה מיד הם נגאלים. וכיון שזיכתני ההשגחה העליונה לקחת חלק בענין הנ"ל רצוני להשתתף גם במאודי וארשה לעצמי לצרף בזה המחאתי הפרטית בתור השתתפות סמלית בהוצאות סידור הערוב, וכיון שאיני יודע למי לשלוח את זה, ת"ח בעד טרחו למסור למקום המתאים.

מתודה לתודה, ת"ח גם כן בעד שני ספריו שנתקבלו לספריתי, ונתעכב האישור עד עתה כיון שקויתי שניפגש עוה"פ בביקורו השני. ובכל אופן יישר כחו וחילו.

בטח יודע ממנהגנו להתועד בקשר עם יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיאנו אשר בהזדמנות זו נשמעים דברי התעוררות לאור פעולות בעל ההילולא זי"ע. ומדברי הפתיחה שנאמרו בהתועדות דשנה זו ליום ההילולא דיו"ד שבט, הודפס קטע המצורף בזה. תקותי שימצא בהם ענין. ואודה ולא אבוש שיש לי עוד כוונה במשלוח קטע זה לכ' בתור המשך שיחתנו בעת התראותנו על החשיבות הכי מיוחדה בתקופתנו שיש בפעילות בין הנוער והצעירים. והנני מדגיש תקופתנו ביחוד, לא רק משום גודל ההכרח בזה אלא גם משום גודל הכושר ואפשריות לפעול בשעה אחת בדורנו זה מה שהי' דורש מאמצים גדולים של כמה וכמה שנים בדור שלפני זה. אמנם פעילות זו דורשת מרץ והתמסרות, מבלי התחשב עם חשבונות אחרים וחישובי השכל הקר. והרי שתי סגולות אלו מתכונת הנוער והצעירים הן. ועוד זאת, כשמכוונים את הנוער בדרך הישרה להשגת מטרה ישרה, הרי גם המפעילים נישאים ונסחפים על ידי המרץ והזרם של הנוער והצעירים ועד לשיא כזה שמפני היותם בגיל העמידה או לאחרי זה לא היו יכולים להגיע אליו בפעולות עצמם.

ונפלא הדבר איך שחכמינו ז"ל הביעו זה בפתגם קצר, בספרם אודות יציאת מצרים, הגאולה מן הגלות הראשון על ידי משה רבינו וזקני ישראל, שכשהוכרחו לנס הראשון בתקופת הגאולה, היינו הנס דקריעת ים-סוף, הרי הילדים והנוער שגדלו במצרים הם הכירוהו תחילה טרם שפעל באבותיהם ובזקני ישראל, וכמו שכתוב זה א-לי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו.

בכבוד ובברכה.

ז'תקעה
מר.. בעגין: אגרת נוספת אליו לקמן ז'תשכד.

קטע המצורף: ראה גם לעיל אגרת ז'תקסז.