Igrot Kodesh · Letter 7579 — Shidduchim

(27 Shevat* 5721)

I am responding to your letter. There exist an incalculable number of teachings of our Sages* and even of Halachic* decisions, concretely applicable, that were stated by our Sages* because they sought, with care, the good of Jewish women in everything concerning marriage and married life. They were particularly concerned with the Agunah* (note 1: A woman whose husband has disappeared and who therefore cannot remarry). If, despite this, there exists a situation in which the Torah* does not permit the remarriage of this Agunah*, it obviously goes against basic logic to introduce a reform to that effect, according to the conceptions of such-and-such a person.

For, one of two things — either this man changes a decision of the Torah* and therefore considers himself superior to it. In that case, what value could such a Torah* or an Injunction it would issue have? Or else, the man is conscious of the truth, knows that the Torah* comes from Heaven. In that case, how could the limited rationality of men modify a decision of the Creator, Who is infinite and without any comparison? How could it affirm that such a Law is justified while such another is not? It is in this category that one must place the proposals that have been totally rejected by the great authorities of previous generations. Likewise, the association of Rabbanim* here (note 2: In the United States) includes hundreds of Rabbanim* who, with ardor, devoted the greater part of their years to the Torah*. Now, they prohibit such a practice (note 3: They do not permit this remarriage).

I hope that from time to time you increase your commitment to the Torah* and the Mitzvos*, in conformity with the Injunction according to which one ascends in the domain of holiness. And nothing withstands the will. I enclose an extract from the talk of 10 Shevat* (note 4: See, on this subject, letter no. 7567). It will surely interest you and you will make use of it in the manner that is fitting.

ז'תקעט

[כז שבט תשכ"א]

במענה למכ' מיום... רבו מלספור מרז"ל וגם פס"ד למעשה שיסודם זה ששקדו חכ' על תקנת בנות ישראל בעניני נישואין ואישות, ובפרט - בתיקון עגונות. ואם בכ"ז ישנו מצב שאין התורה מתרת העגונה - פשוט שזהו גם נגד שכל הבריא להכניס רעפארם כפה"נ לאדם פלוני. וממנ"פ האדם המשנה פס"ד התורה ז. א. שלדעתו האדם למע' ממנה - וא"כ מה לו בכלל לתורה כזו שתצווהו מה לעשות. ואם יודע האמת שתורה מן השמים - איך זה שכל מוגבל של בנ"א - בא לשנות פס"ד של הבורא הבלתי מוגבל ושאינו בערכו כו' ולומר שדין זה ישר בעיניו ודין זה לא כו'. ומסוג זה הם גם ההצעות שנשללו בהחלט ע"י גדולי הדורות שלפנינו וכן אלו שאגוה"ר דכאן המונה מאות רבנים שעסקו בתורה רוב שנותיהם ובהתמדה וכו' ואסרום.

תקותי שמזמן לזמן מוסיף בתומ"צ כהציווי להעלות בקודש ואין דבר העומד בפני הרצון. מוסג"פ קטע משיחת יו"ד שבט שבטח יענינו וינצלו באופן המתאים.

ז'תקעט
מוסג"פ קטע: ראה לעיל אגרת ז'תקסז.