Igrot Kodesh · Letter 7582 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

29 Shevat* 5721,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, the Rav Shalom (note 1: Rav S. Rivkin, of Seattle. See, regarding him, letter no. 7032),

I greet you and bless you,

After an interruption, I duly received your letter from the conclusion of Shabbos*, with what was enclosed therein. Finding myself today, the eve of Rosh Chodesh* (note 2: On the occasion of the "minor Yom Kippur*") during which one increases one's joy (note 3: That of Adar*), near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, I mentioned the name of your son, so that he have a complete recovery. May Hashem grant that together with your wife, you educate him, as well as all your children, to Torah*, to the nuptial canopy, and to good deeds. I took note, with pleasure, of your actions, but in conformity with a saying (note 4: See, on this subject, letters no. 1544, 3219, and 7238) of our masters and leaders, whose sayings are commentaries on the Torah*: "If good is good, is not better even better?" I will also reproduce here the terms of the verse: "I was charged with guarding the vineyards, but my own vineyard I did not guard" (note 5: In this case — why are these actions not carried out within the framework of Chabad*? See, on this subject, letter no. 3999), which means that according to the Torah*, this is unquestionably a vineyard and it must therefore be guarded. Nevertheless, it cannot be compared to guarding "my own vineyard."

It has been emphasized many times that everything is found, at least in allusion, in the revealed part of the Torah* and even in the Halachah*, concretely applicable. This is also the case here. The importance of the difference (note 6: Between guarding "my own vineyard" or that of another) can be deduced from the Halachic* decision according to which "all the heavenly concerns do not equal it," which means that all the Mitzvos* do not equal a single word of Torah*. On the other hand, when it concerns a Mitzvah* whose fulfillment cannot be entrusted to someone else — that is, precisely "my own vineyard" — not only does such an equivalence exist, as affirmed by tractate Moed Katan 9a, but moreover, one suspends the study of Torah* for the purpose of fulfilling such a Mitzvah*, as emphasized by the commentaries of Rashi* and Tosafos* at that reference, which you will consult.

It is quite evident that I am alluding here to the teaching of Chassidus*, to what concerns it, to its directives and its customs. We have received the Injunction regarding this and it is therefore certain that we obtain all the necessary means to achieve it, for "the Holy One, blessed be He, does not deal tyrannically with His creatures." Everything therefore depends only on the will. You ask me about the Rambam* and his relationship with the Kabbalah* (note 7: See, on this subject, letter no. 551). You will consult, on this subject, the Sefer HaSichos* Summer 5700 (note 8: 1940, of the previous Rebbe*), at page 41 and in the note. You also ask me a question about saying "Forgive us" (note 9: If someone completes the Amidah* of the Minchah* prayer after sunset and therefore does not say the Tachanun*, must he nevertheless beat his breast while reciting the blessing Selach Lanu — "Forgive us" — in this Amidah*, according to the Chabad* custom that one does so only when this prayer is followed by Tachanun*?). I have not received an instruction regarding this, but it seems to me that everything depends on the time at which this blessing is pronounced rather than on what will follow. With my blessing to give good tidings of all this,

M. Schneerson,

Regarding the number of words in the paragraph Al HaNissim* (note 10: Inserted in the prayer on Chanukah* and on Purim*), you will see the Siddur* of the Yaavetz*, according to which that of Chanukah* contains one hundred and eight, as in the rite of the Alter Rebbe*, and that of Purim*, sixty-eight. The Kol Bo cites one hundred and twenty-four or one hundred and twenty-five, but this depends on the two opinions reported by the Shulchan Aruch*, at the end of chapter 682. You will also see the Shiltei HaGiborim, of Rav Mordechai, in the second chapter of tractate Shabbos*, which says: "The Al HaNissim* contains one hundred and twenty-four words, with the conclusion: 'just as You did...'"

In the article enclosed with your letter, you include both men and women in the obligation to study Torah*, without making the slightest distinction, not even in allusion! Moreover, you conclude by citing what the Rambam* says on this subject (note 11: As if he himself considered that men and women had the same obligation in this matter)! You will also consult the Laws of Torah* Study of the Alter Rebbe*, at the end of chapter 1. Regarding the Tablets of the Law, the common usage is to represent them with a rounded top (note 12: See, on this subject, the lengthy explanation in the talks of Shabbos* Parshas* Tisa 5741 (1981) and Simchas Torah* 5742 (1981)). For my part, I have always been surprised by this, for the Talmud clearly establishes that they were cubic. One can also establish this from the commentary that our Sages* make on the verse: "They were written on both sides." Their exact representation appears on the cover of the Conversations with the Youth.

ז'תקפב

ב"ה, כ"ט שבט, תשכ"א
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה

שלום שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק נתקבל מכתבו ממוצש"ק עם המצורף אליו.

ובהיותי היום ערב ראש חדש מרבין בשמחה על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הזכרתי את בנו שי' לרפו"ש. ויהי רצון שביחד עם זוגתו יגדלוהו עם כל ילידי' שי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

בנועם קראתי מפעולותיו, אבל מתאים לפתגם רבותינו נשיאינו, שגם פתגמיהם תורה היא, גוט איז גוט און בעסער איז בעסער, ומעתיק הנני לשון הכתוב, שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי, ז. א. שאף שגם התורה אומרת שכרם הוא, וצריך לשמור אותו, אין זה בערך לנטירת כרמי שלי.

וכמבואר כ"פ איך שהכל נרמז גם בנגלה דתורה ועד להלכה למעשה, הרי גם בזה כן הוא - שמובן גודל החילוק בהנ"ל - מפסק הדין אפילו כל חפצי שמים, ז. א. מצות, לא ישוו בה לדבר אחד מדברי תורה, אבל במצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים (כרמי שלי) לא רק ישוו בה (מו"ק ט' סוף ע"א) אלא שגם מבטלין ת"ת ועוסק במצוה (עיי"ש ברש"י ותוספת).

ופשיטא שכוונתי בזה לתורת החסידות ועניני' הדרכותי' והנהגותי', וכיון שנצטוינו על הנ"ל בודאי שישנה אפשריות מלאה, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ואין הדבר תלוי אלא ברצון.

לכתבו אודות הרמב"ם וחכמת הקבלה - עיין בזה ספר השיחות קיץ ת"ש עמוד מ"א ובהערה.

לכתבו בשאלתו באמירת סלח לנו, אף שלא שמעתי בזה, אבל מהענין נראה דתלוי רק בזמן אמירת סלח לנו, לא מה שיהי' לאחרי זה.

בברכה בבשו"ט בכל האמור.

מ. שניאורסאהן
מספר התיבות בועל הנסים - ראה סי' היעב"ץ: דחנוכה - ק"ח כו' (והוא - כנוסח אדה"ז) דפורים - ס"ח. והמובא מכלבו וכו' קכ"ד-קכ"ה י"ל שתלוי בשתי הדיעות שבשו"ע סו"ס תרפ"ב. וראה שה"ג להג' מרדכי פ"ב דשבת: בעה"נ יש קכ"ד תיבות כו' עם החתימה כשם שעשית כו'.

בהמצו"ב למכתבו: במאמרו ע"ד חיוב ת"ת כולל אנשים ונשים מבלי כל חילוק גם ברמז! ולא עוד אלא שחותם בל' הרמב"ם בזה! ולהעיר גם מהל' ת"ת לאדה"ז ספ"א.

ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי ע"ז, דמל' הש"ס משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא ע"פ דרז"ל עה"כ מזה ומזה הם כתובים. - ומדויק הוא בשער ה"שמועסין".

ז'תקפב
חלקה נדפס בלקו"ש חט"ו ע' 544 חלקה בחי"ט ע' 463 חלקה בחכ"א ע' 484 חלקה בחכ"ג ע' 507 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מו"ה שלום שי': רבקין, סיאטל. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ט אגרת ז'לב, ובהנסמן בהערות שם.

לפתגם: ראה גם לעיל חי"ט אגרת ז'רלח. ח"י אגרת ג'ריט. ח"ו אגרת א'תקמד, ובהנסמן בהערות שם.

כרמי שלי: ראה גם לעיל חי"ב אגרת ג'תתקצט. ובכ"מ.

הרמב"ם וחכמת הקבלה: ראה גם לעיל ח"ג אגרת תקנא, ובהנסמן בהערות שם.

באמירת סלח לנו: באם יסיים תפלת שמו"ע דמנחה עם שקיעת החמה, ולא יאמר תחנון אח"ז משום שהוא לאחרי שקיע"ח - האם יכה על החזק ב"סלח לנו" (לפי מנהגנו שמכים על החזה רק בתפלה שאומרים תחנון (ספר המנהגים ע' 11)15.

ציורי הלוחות: בארוכה עד"ז ראה שיחת ש"פ תשא תשמ"א ויום שמח"ת תשמ"ב.