Igrot Kodesh · Letter 7666 — Health

By the grace of Hashem,

11 Sivan* 5721,

Brooklyn, New York,

To the attention of Mr. Eliezer Steinman (note 1: See, regarding him, letters no. 6563 and 7734),

I greet you and bless you,

I receive news of you through Rav Chanoch Glitzenstein, and I was pleased to learn that you have already returned home, that you are preparing to continue your literary work, as well as its profound dimension — the dissemination of the wells (note 2: The Rebbe* says Beeros, wells, and not Mayanos, springs, as is customary) of Chassidus*. The central point of Chassidus* is the service of Hashem permeated with joy and enthusiasm. This is, in fact, a Halachic* ruling of the Rambam*, stated at the end of his Laws of the Lulav*. It is furthermore based on a clearly formulated verse, which he himself cites. May Hashem therefore grant that you continue all of this with a true joy, which means that the body will not disturb you (note 3: The recipient of this letter was then convalescing) — on the contrary, that it too will participate in the joy.

We have just experienced the festival of Shavuos*, the time of the giving of our Torah*. Now, the Alter Rebbe*, author of the Tanya*, affirms in his Shulchan Aruch*, chapter 494, paragraph 20: "It was then that the Torah* was given and it is therefore proper to rejoice, to show that it is pleasant and well accepted by Israel. It is the day on which the Torah* was given." I enclose a copy of a letter and a talk on general points. I hope they will interest you. With my blessing of good health, to give good tidings, and with my respects,

M. Schneerson,

ז'תרסו

ב"ה, י"א סיון, תשכ"א
ברוקלין, נ.י.
לכבוד מר אליעזר שי' שטיינמן

שלום וברכה!

מקבל אני ידיעות מכ' על ידי הרב חנוך שי' גליצנשטיין, ושמחתי להידיעות שכ' כבר בביתו ומתכונן להמשיך עבודתו הספרותית, ובענין הפנימי שבה, הפצת בארות החסידות.

וכיון שנקודת החסידות היא - עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, והוא באמת פסק דין ברור ברמב"ם הלכות לולב (בסופן), ומיוסד על מקרא מלא שבכתוב כמובא ברמב"ם שם, יהי רצון שימשיך כ' בעבודתו האמורה מתוך שמחה אמתית, זאת אומרת שגם הגוף לא יבלבל, ואדרבה ישתתף בשמחה גם הוא.

והרי זהו גם מעניני חג השבועות, זמן מתן תורתנו, דאזלינן מני', ובלשון רבינו הזקן בעל התניא בשולחנו, סי' תצ"ד, סעיף י"ח, יום שניתנה בו התורה צריך לאכול ולשמוח בו להראות שנוח ומקובל לישראל יום שניתנה בו התורה.

מצורף לזה העתק מכתב ושיחה כלליים שתקותי שיענינו את כ'.

בברכה לבריאות הנכונה ולבשורות טובות ובכבוד

מ. שניאורסאהן
ז'תרסו
לכבוד.. שטיינמן: אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ח ו'תקסג, ובהנסמן בהערות שם.

לקמן ז'תשלד.

י"ב בחדש: רבנו הזקן בסידורו (לפני ובא לציון גואל). ודלא כי"א דגם בי"ג משום ספיקא דיומא (הובא בשע"ת או"ח סקל"א סקי"ט). וי"ל טעמי' דאדה"ז, מפני דכל ענין התשלומין אלו הוא בענין הקרבנות, ולית תמן ספיקא דיומא.

חג הם: שו"ע אדה"ז סתקכ"ט ס"ו. וראה מ"מ לשו"ע שלו ר"ס רמב דלענין קרבנות (שזהו ענין התשלומין) גם קרוי מקרא קדש.

חול גמור: תוד"ה תשלומין (חגיגה ט, א).

דיום העצרת: מל' "תשלומין כל שבעה " (חגיגה יז, א) משמע דגם ביום הא' (וכן בחהמ"צ וחה"ס) ישנו הענין דתשלומין (ואכמ"ל). וא"כ גם בזה - עד י"ב בחדש משתווה ליום דעצרת.

הוראת רבנו: וראה ג"כ שו"ע יו"ד סשצ"ט ס"ח.