Igrot Kodesh · Letter 7679 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

25 Sivan* 5721,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

After a long interruption, I duly received your letter of 22 Sivan*. At a propitious moment, your name and that of the members of your family will be mentioned near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, in conformity with what you write. Just as you have transmitted this request to me, may Hashem grant that you send me good tidings of it. You ask me about the study of the Chok LeYisrael*, which you are unable to complete, for time is short. You ask me whether it is preferable to study a part of it in depth or the entirety of it superficially.

In general, when one studies the Oral Law*, one must understand it, in conformity with the well-known Halachah* that is cited by the Shulchan Aruch*, Orach Chaim*, in the Magen Avraham*, chapter 50. The Alter Rebbe* explains this in his Likkutei Torah*, in the commentary on the Chassidic* discourse entitled: "You shall not suppress." Nevertheless, you have adopted these studies for eight years already. It is therefore certain that you must not abandon them, Heaven forbid. Consequently, after having completed your study in the manner in which you currently conduct it, you must find time to properly understand at least one Mishnah* and you will do the same for all the other texts of the Oral Law*. May Hashem grant you success.

I read with pleasure, at the end of your letter, that you have adopted the studies on the Chumash*, the Tehillim*, and the Tanya*. As our Sages* emphasize, "one Mitzvah* draws another" and this will therefore also increase your success in time, so that you will be able to multiply your study of the Torah* and your practice of the Mitzvos* in the best manner. With my blessing to give good tidings of all this,

ז'תרעט

ב"ה, כ"ה סיון, תשכ"א
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחר הפסק ארוך נתקבל מכתבו מכ"ב סיון.

ובעת רצון יזכירוהו ואת ב"ב שי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצון שכשם שהביא הבקשה כן יבשר טוב בזה.

ולכתבו אודות לימוד חק לישראל, אשר מפני קוצר זמן אינו יכול ללמוד כל השיעור בחק לישראל, ושואל האם יותר טוב ללמוד חלק מזה בעיון או כולו בלא עיון.

והנה אע"פ שבתורה שבעל פה צריך להיות הלימוד בהבנה וכפסק דין הידוע (שו"ע או"ח במג"א סי' נו"ן, ומבואר בלקוטי תורה לרבנו הזקן, בהביאור דלא תשבית) הנה כיון שלומד שיעורים האמורים זה שמונה שנים, בודאי שאין לבטלם ח"ו, אלא שמוכרח שימצא זמן לאחרי שילמוד השיעור באופן דעד עתה, ללמוד עכ"פ משנה אחת וכן עד"ז בשאר השיעורים מאלו שבתורה שבעל פה בהבנה, והשי"ת יצליחו.

נעם לי לקרות בסיום מכתבו שלומד השיעורים דחומש תהלים ותניא, וע"פ מאמר חז"ל מצוה גוררת מצוה, ירבה זה הצלחה גם בזמן ולהרבות בלימוד התורה וקיום המצות בהידור.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.