Igrot Kodesh · Letter 7687 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

4 Tammuz* 5721,

Brooklyn, New York,

To the students of the eighth grade of the Yeshivah* Beth Hillel, in Passaic, may Hashem grant you long life,

I greet you and bless you,

I received with pleasure your letter informing me that you are preparing to conclude the school year. May Hashem grant that this take place at a good and fruitful moment, that you advance from one stage to another in the study of the Torah* and the practice of its Mitzvos*, with joy and in the best manner. I took note, through your letter, of the courses you are receiving. It is surely unnecessary to specify and to emphasize to you that there is no conclusion and no interruption, Heaven forbid, for the sacred studies, those of our holy Torah*, which is "our life and the length of our days." On the contrary, it is an elevation to a higher level, quantitatively and qualitatively, which requires additional effort, in order to fulfill the injunction that "one ascends in holiness." As our Sages*, of holy memory, emphasize, the essential point in this matter is: "Great is the study that leads to action," that is, to the actual practice of the Mitzvos*, on a daily basis, so that: "In all your ways, know Him."

It goes without saying, as well, that those who claim that certain practices of our Torah* are difficult or even impossible to fulfill are committing a grave error, for this assertion goes against the faith of the children of Israel, who are "believers, children of believers," as well as against elementary logic. Indeed, the Torah* and the Mitzvos* were given by the Creator of the world and Creator of man. It is quite clear that before issuing an injunction, He gives the strength to fulfill it. Everything therefore depends only on the intensity of one's will. I add that one must distinguish, among school studies, those that are not sacred and that can therefore be concluded and interrupted. When one is exempted from them, one must, of course, intensify the time devoted to sacred studies, those of our Torah*, Torah* of life, and the practice of its Mitzvos*, of which it is said: "One shall live by them." The expression employed here is indeed to "consecrate" one's time, and this term is precise, for Israel, a holy people, sanctifies all the moments and all the domains that concern it, through the Torah* and the Mitzvos*. With my blessing for considerable success in everything that has just been said, with joy and enthusiasm,

ז'תרפז

ב"ה, ד' תמוז, ה'תשכ"א
ברוקלין, נ. י.
תלמידי מחלקה ח' ישיבת בית הלל, פאסייק

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם כי מתכוננים לסיום שנת הלמודים, ויהי רצון שיהי' בשעה טובה ומוצלחת, וילכו מחיל אל חיל בלימוד התורה וקיום מצוותי' בשמחה ובהידור.

בקראי במכתבם על דבר שעורי הלימוד שיש להם, בודאי למותר להעיר ולהדגיש שלמודי קודש תורתנו הקדושה שהיא חיינו ואורך ימינו, חס ושלום לומר ענין של סיום והפסקה בהם, ואדרבה, עלי' היא למדרגה גבוה יותר בכמות ובאיכות הדורשת מאמצים יתרים לקיים מעלין בקודש, ובזה הנקודה העקרית כמאמר רבותינו זכרונם לברכה גדול למוד התורה שמביא לידי מעשה קיום המצות בפועל בחיי היום-יום ובכל דרכיך דעהו.

למותר להדגיש גם כן שטעות גדול טועים אלו האומרים שיש ענינים בתורתנו שקשה לקיימם או אי אפשר לקיימם, שהרי הוא היפך אמונת ישראל מאמינים בני מאמינים, וגם הוא נגד השכל הבריא, כי כיון שהתורה ומצוות ניתנו מבורא העולם ויוצר האדם מובן מאליו שעוד קודם הציווי נתן הכוחות לאפשר קיומם, כי לא יתכן שהבורא ידרוש מה שהוא נמנע מלקיים, ואין הדבר תלוי אלא בתוקף הרצון.

וזאת להוסיף, שיש לימודים בבית הספר שם לומדים ענינים מחוץ ללימודי קודש ובהם יש סיום והפסקה, הרי כשמתפנים מלימודים אלו מובן שצריך להוסיף בזמן המוקדש ללימודי קודש, לימוד תורתנו תורת חיים וקיום מצוותי' עליהן נאמר וחי בהם, והבטוי זמן "המוקדש" מדוייק הוא, כי ישראל גוי קדוש מקדש כל הזמנים והענינים השייכים אליו ע"י התורה ומצותי'.

בברכה להצלחה מופלגה בהאמור מתוך שמחה טוב לבב.