Igrot Kodesh · Letter 7724 — Prayer

By the grace of Hashem,

12 Menachem Av* 5721,

Brooklyn,

To the attention of Mr. Menachem (note 1: Mr. Menachem Begin. See, regarding him, letter no. 7575),

I received your letter in its time, although with some delay, and I hope, from what you write to me, that the Eruv* (note 2: Permitting the carrying of objects in the public domain during Shabbos*) was able to be set up in the village of Bar Giora (note 3: See, on this subject, letter no. 7575). Indeed, you employ, on this subject, the following expression: "to please me." Even if this is indeed the case, it is clear that this is nothing compared to the importance of such an accomplishment. The value that our Sages* accord to the observance of Shabbos* is well known. Moreover, they emphasize that if Jews observed one Shabbos* in the proper manner, they would immediately be redeemed.

I deliberately say, on this subject, "our Sages*" and not, according to the common expression, "our masters." Indeed, the one who considers, with sound reasoning, the history of Israel during this turbulent and long exile will agree that the observance of Shabbos* occupies a determining place therein. I mean that this observance has preserved the continuity of Israel in the moral domain. Indeed, the present era proves that Shabbos* rest removes various barriers, that it brings together and unites Jews belonging to the most disparate milieus, as much by their professional activity as by their moral elevation. They meet during the time of prayer which, precisely on Shabbos*, gathers a large assembly, as well as during the moments devoted to rest, during these twenty-four hours.

The connection that can be made with the present moment is the following. The period commemorating the destruction (note 4: Of the Temple) has just ended and we have recalled the statement of our Sages* according to which the observance of Shabbos* hastens the redemption. Now, the content of this period concerns, in particular, the Holy Land, may it be restored and rebuilt. There, in addition to everything that has just been said, there is the election campaign, and it is precisely at this moment that barriers that already existed are raised higher. Moreover, new ones are being constructed. And, each party does so in its own manner. Nevertheless, all have one point in common. Miflaga*, a party, has the same etymology as piluq*, division, fragmentation. A party is therefore a first small step toward discord and dispute. I hope that you will forgive me for these words, since their purpose is to formulate the wish that all these phenomena be, at the very least, reduced to the minimum, to the extent possible. I take the liberty of enclosing an excerpt of my words on this subject. With my respects and my blessing,

ז'תשכד

ב"ה, י"ב מנ"א, תשכ"א
ברוקלין.
כבוד מר מנחם שי'

מאשר הנני, אף כי באיחור זמן, קבלת מכתבו בעתו, ותקותי אשר בודאי כבר נסתדר ענין העירוב במושב בר גיורא, מתאים לסגנון כתבו,

אף שכמובן הלשון, שסיפוק בזה "שגורמים לי נח"ר", ולמרות שבודאי כן הוא, אין זה בערך לעצם הענין, וכידוע עד כמה הפליגו חז"ל ענין שמירת השבת, ועד שאמרו, שאלמלי שמרו ישראל שבת אחת כהלכתה, מיד הם נגאלים.

ומדגיש הנני בהאמור, חכמנו, ולא כלשון הרגיל רבותינו, כי המתבונן בשכל הבריא בדברי ימי ישראל במשך גלותו הכי מגוון והכי רב, נוכח לדעת גודל שמירת השבת, כוונתי איך ששמירתו שמרה על קיום בני ישראל במובן הרוחני, ומקום לומר גם במובן הגשמי. ויש להוסיף עוד נקודה בהאמור, ובזה גם מענין ימים אלה, שמנוחת יום השבת הסירה כמה מחיצות וקירבה ואיחדה יהודים מחוגים הכי רחוקים, הן מצד עסק פרנסתם והן מצד רמתם ברוחניות, בהפגשם יחד בעת התפלה, שדוקא בשבת היתה ברוב עם, וכן בשעות המנוחה במשך המעל"ע וכו'.

והשייכות לימים אלו, שהרי ז"ע באנו מימים בהם מודגש הזכר לחורבן, שכמובא לעיל מאמר חז"ל, שמירת השבת מקרבת את הגאולה.

ומענין ימים אלה במיוחד באה"ק ת"ו, נוסף על הנ"ל, בקשר לקלחת ותעמולת הבחירות, שדוקא אז מגביהים המחיצות הקיימות, ולא עוד אלא שבונים מחיצות חדשות, מפלגה ומפלגה וסגנונה, אבל כנראה הצד השוה בכולן, מפלגה מלשון פילוג ופיצול, והרי מזה צעד אחד וקטן - לפירוד ולמחלוקת.

ותקותי שיסלח לי על דברי אלה, כיון שמטרתם להביע איחולי שעכ"פ תהיינה התופעות הנ"ל במדה הכי מעוטה במינימום האפשרי, וארשה לעצמי לצרף בזה קטע מדברי בקשר עם האמור.

בכבוד ובברכה.

ז'תשכד
מר מנחם: בגין. אגרת נוספת אליו - לעיל ז'תקעה.

שאמרו רז"ל: מס' תענית בסופה.

לחדש החמה: להעיר מב"מ קו, ב.