Igrot Kodesh · Letter 7725 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

15 Menachem Av* 5721,

Brooklyn, New York,

I greet you and bless you,

I duly received your letter of 11 Menachem Av* (note 1: This letter was addressed to various people). Today is the 15th of Av*, about which it is said (note 2: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "At the end of tractate Taanis*"): "There were no festivals for Israel like the 15th of Av*." Now, the reasons for this are contrasting, both in terms of the period and the content.

Regarding the period, all those who were destined to remain in the desert had already died by then and, indeed, it was the 15th of the lunar month of Av*, that is, the date of the full moon, as our Sages* emphasize. But, the 15th of Av* is also linked to the solar calendar (note 3: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "As tractate Bava Metzia* 106b emphasizes") since, from this date, "the intensity of the sun's light diminishes." The same applies to the content of this day. For it was then that one ceased cutting wood to burn on the altar. Indeed, past this date, the wood could be worm-eaten. Likewise, the dead of Beitar found a burial on this day. And, all these events are linked to the destruction of the Temple. On these days, unions between the tribes were once again permitted and all these tribes went, for the festivals, to the Temple, which evokes its reconstruction.

The Talmud* concludes its explanation with the following statement: "From this date, to whoever adds, it is added." Consequently, one must "make an addition during the night, in relation to the day, in order to devote oneself to the study of the Torah*. In this way, one adds life to one's life."

May Hashem grant that the promise be fulfilled soon, according to which the destruction will become reconstruction, as it is said: "I will transform their mourning into gladness" (note 4: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "As the Yalkut* Yirmiyahu*, paragraph 259 and the Reshimos* of the Tzemach Tzedek* on Eichah*, page 26 explain"). Then, the children of Israel will say: "I thank You, Hashem, for You have chastised me." They will thank Hashem for this chastisement. Indeed, "Your anger will subside and You will console me." This will be a double consolation (note 5: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "As Midrash* Eichah* Rabbah, at the end of chapter 1 emphasizes") — the consolation itself, on the one hand, and that which results from the transformation of the anger, on the other.

Such is the quality of the one who attains Teshuvah*, compared to the perfect Tzaddik*. The latter, indeed, possesses both his personal merits and those he receives through the transformation of his intentionally committed transgressions. Likewise, his service of Hashem will be double as well. Thus, if he was accustomed to studying one page, he will study two (note 6: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "As Midrash* Vayikra* Rabbah, chapter 25 and Iggeres HaTeshuvah* of the Alter Rebbe*, at the end of chapter 9 state"). The fifteenth of the month is the day of the full moon (note 7: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "As the Shulchan Aruch*, Yoreh Deah*, chapter 179, paragraph 2 emphasizes"). It will lead us, very soon, to obtaining the satisfaction of all the needs experienced by the children of Israel, "who will renew themselves like it." This perfection will be revealed at the time of our true and complete redemption. With my blessing to give good tidings, in general and specifically,

M. Schneerson,

ז'תשכה

ב"ה, ט"ו מנ"א, ה'תשכ"א
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום י"א מנ"א.

ובעמדנו בט"ו באב, שאמרו רז"ל לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכו',

ומטעמים שהם הפכים - הפכים בנוגע להזמן וגם בנוגע להתוכן, בנוגע להזמן:

- שכלו בו מתי מדבר, שזהו ט"ו באב לחודש הלבנה - שאז הלבנה במילואה, כסיפור רז"ל בזה,

שתשש כחה של חמה, שזהו ט"ו באב לחדש החמה דוקא.

ועד"ז בתוכן: יום שפסקו מלכרות עצים למערכה כי מתחילים הם להתליע, שניתנו הרוגי ביתר לקבורה - ענינים שבחורבן,

ויום שהותרו שבטים כו', דעליית כל שבטי ישראל לרגל וכו' - ענינים שבבנין,

וכהמסקנא בסוגית הש"ס: מכאן ואילך דמוסיף יוסיף, שמוסיפין לילות על הימים לעסוק בתורה ויוסיף חיים על חייו -

יהי רצון שבקרוב ממש יקוים היעוד שיהפכו עניני חורבן לעניני בנין, וכמש"נ והפכתי אבלם לששון,

עד כי יאמרו בני ישראל אודך ה' כי אנפת בי, שההודאה היא גם על כי אנפת ,

כי - ישוב אפך ותנחמני, נחמה בכפלים, נחמה מצד עצמה ואפך אשר נהפך לנחמה,

וכמעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים, אשר בע"ת יש להם זכיות כפשוטם וגם זדונות שנהפכו לזכיות וגם עבודתם - בכפלים: הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים,

ומיום ט"ו בחדש - מילוי הלבנה, דקיימא סיהרא באשלמותא - נבוא בעגלא דידן למילוי כל עניני בני ישראל, שהם עתידים להתחדש כמותה, מילוי בשלימות, בגאולתנו האמתית והשלימה.

בברכה לבשו"ט בכלל ובפרט

מ. שניאורסאהן
ז'תשכה
נדפס בלקו"ש ח"ד ע' 1338. טופס דומה נשלח לכמה.

והפכתי אבלם: ראה ילקוט ירמי' רמז רנט. רשימות הצמח צדק לאיכה ע' 26.

נחמה בכפלים: איכה רבה ספ"א.

הי' רגיל: ויק"ר פכ"ה. אגרת התשובה לרבנו הזקן ספ"ט.

סיהרא באשלמותא: ראה שו"ע יו"ד סקע"ט ס"ב.