Igrot Kodesh · Letter 7727 — Chinuch

By the grace of Hashem,

17 Menachem Av* 5721,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid*, who fears Hashem, the Rav Yaakov Yosef (note 1: Rav Y. Y. Raskin, of Rishon LeZion. See, regarding him, letter no. 5195), the Shochet* (note 2: Who is also a Mohel*),

I greet you and bless you,

I am sending you, in return, the halachic* responsum (note 3: Of Rav Charlap) regarding the blessing of Shehecheyanu*, which is recited at a circumcision. Time does not permit me to delve into this question as would be appropriate. Nevertheless, as a sign of friendship and respect, I will formulate, briefly, some remarks. Regarding the fact that this blessing is merely an option, you will consult the halachic* ruling found at the end of the Tzemach Tzedek*, in the compilations and at the indicated references.

Regarding the Shehecheyanu* of the day of Purim*, there is indeed a discussion between the Beis Yosef* and the Ramah*. Nevertheless, their position is the inverse of what it is for circumcision, according to the Shulchan Aruch*, Orach Chaim*, at the beginning of chapter 692 and Yoreh Deah*, chapter 265, paragraph 7. One therefore cannot interpret their words on the basis of a particularity of the Shehecheyanu* blessing. The Sephardim* of London and Amsterdam recite the Shehecheyanu* blessing at a circumcision. The difference in practice, in this case, is therefore not between Eretz Yisrael* and other countries, but rather between the Sephardim* and the Ashkenazim*.

In fact, it is not by citing the Gemara* that one rules, concretely, the Halachah*, when a controversy exists between the earlier and the later Decisors. One can think, indeed, that the proponents of both views were not unaware of these passages of the Gemara*. And, one can argue that a proof of the Ashkenazic* custom of not reciting this blessing can be drawn from the fact that the Talmud* makes no mention of it anywhere. You will consult, on this subject, the Keser Shem Tov*, Taamei HaMinhagim*, of Rav Gagin, volume 1, page 563. Moreover, one does not recite this blessing because of the suffering of the child and for fear that he may not be viable. All these reasons are mentioned in the enclosed responsum.

One finds, furthermore, two additional reasons in the Taamei HaMinhagim*. The Shibolei HaLeket* says that the responsibility for the circumcision lies with the court. And, the Rabbi of Ruzhin* recalls that there is a situation that one must prefer — that of the child who is born without a foreskin. You will also consult the Mitzvah* of circumcision in the Sefer HaMitzvos* of the Tzemach Tzedek*.

ז'תשכז

ב"ה, י"ז מנ"א, תשכ"א
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה יעקב יוסף שי'

שו"ב

שלום וברכה!

...מוחזר ומצו"ב השו"ת ע"ד שהחיינו בברית מילה. ואין הזמ"ג לעיון כדבעי. בכ"ז בפני החביבות והכבוד אעיר עכ"פ בחפזה:

לענין דברכת שהחיינו רשות כו' - עיין פס"ד להצ"צ בסופו בלקוטים וש"נ.

בנוגע לשהחיינו בפורים ביום - מצינו ג"כ פלוגתת המחבר והרמ"א, אבל בהיפך מדעתם במילה (שו"ע או"ח ר"ס תרצ"ב, יו"ד סרס"ה ס"ז) - שמזה הוכחה דלא מטעם שברכת שהחיינו שונה משאר הברכות נגעו בזה.

זה שהספרדים בלונדון ואמסטרדם וכו' מברכין שהחיינו במילה מוכח שחלוק הנוהג בפועל הוא - לא בין א"י וחו"ל, כ"א בין ספרדים ואשכנזים.

לכאורה לא זו הדרך להכריע פס"ד למעשה שנחלקו בו ראשונים ואחרונים - ע"י ראיות מש"ס, ששני המד"א בודאי לא אשתמוט להו.

ואת"ל - ה"ז שהש"ס לא אשתמיט בשום מקום להזכיר שהחיינו במילה - מוכיח כמנהג האשכנזים שאין לברך.

וראה בזה בס' כתר ש"ט (טעמי מנהגים) להרב גאגין ח"א דף תקס"ג - נוסף על הטעם שלא לברך מפני צערא דינוקא ודשמא נפל הוא (נזכרו בשו"ת המצו"ב) - הובאו בס' טעמי מנהגים עוד ב' טעמים: משום דרמיא אבי דינא (שבה"ל), טוב יותר שמלכתחילה לא תהי' ערלה (הרה"צ מרוזין). ועייג"כ מצות מילה בסהמ"צ לאדמו"ר הצ"צ.

ז'תשכז
נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 306.

מו"ה יעקב יוסף: רסקין, ראשון לציון. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ד ה'קצה, ובהסמן בהערות שם.

השו"ת: מאת הרב חרל"פ.