Igrot Kodesh · Letter 7729 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

21 Menachem Av* 5721,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of 19 Menachem Av*, in which you ask me for counsel, for you are disorderly. You take the decision to adopt a certain behavior, but this does not last, you change your attitude, and you thereby disturb yourself and others. Very often, such changes occur when one wishes to adopt a behavior that bears no relation to one's own level, when one wishes to skip stages, whereas the normal order is indicated by the verse: "I will drive him out (note 1: The evil) little by little (note 2: In a gradual manner)." It is fitting to experience, step by step, the elevation in the domain of holiness, except in exceptional cases, for which one must then make a leap forward, transforming from one extreme to the other in a single instant. But, in any event, this cannot be a permanent attitude.

In this matter, another good piece of counsel can be formulated, so that resolutions and decisions be lasting. One can join with a friend, act in partnership. It is then more difficult not to keep one's word, for this would cause displeasure to someone else. This is self-evident. Of course, the evil inclination also endeavors to disturb the service of Hashem, including in this matter, but this must, on the contrary, incite one to redouble one's ardor in the combat waged against it. The reflection and the greater effort, strange and surprising, that are deployed by this evil inclination in order to deceive man are well known. Indeed, this is the purpose of its creation, and how much more must man redouble his ardor to accomplish what is the purpose of his own, as our Sages* emphasize: "I was created to serve my Creator." And, we have been given the following assurance: "When a person sanctifies himself a little here below, he is sanctified considerably from on high." With my blessing to give good tidings,

For the Rebbe* Shlita*,

The secretary,

ז'תשכט

ב"ה, כ"א מנ"א, תשכ"א
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"ט מנ"א, בו שואל עצה להעדר הסדר אצלו, שמחליט להתנהג באופן מסוים ואינו נמשך זמן רב ומשנה הנהגתו ובמילא מבלבל זה גם להזולת וגם לעצמו.

ובכלל שינוים כהאמור באים לעתים תכופות מפני שמחליטים ענינים שהם לא בערך להמצב בהווה, ז.א. שחפצים לדלג בה בשעה שהסדר הרגיל הוא. מעט מעט אגרשנו, להעלות בקדש צעד אחר צעד [מלבד במקרים יוצאים מן הכלל, שאז הסדר דמדלג ומקפץ ועד להיפך מן הקצה אל הקצה בשעתא חדא וברגעא חדא, אבל אין זה הסדר דתמידים כסדרם],

ועוד בזה עצה היעוצה שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני וק"ל.

מובן ג"כ שהיצר משתדל לבלבל גם בעבודה והנהגה האמורה אבל אדרבה מזה עצמו צריכים להוסיף כח במלחמת היצר, וכידוע ההתבוננות בההשתדלות הכי גדולה שונה ומשונה של היצר לפתות את האדם, כיון שזוהי תכלית בריאתו הרי צ"ל ההשתדלות פי כמה מצד האדם למלאות תכלית בריאתו הוא, כדברי חז"ל, אני נבראתי לשמש את קוני, והובטחנו, אדם מקדש את עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה.

בברכה לבשו"ט.

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ז'תשכט
נדפסה בלקו"ש חכ"א ע' 478.