Igrot Kodesh · Letter 7753 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

22 Elul* 5721,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

After an interruption, I duly received your letter of 17 Elul*, in which you briefly describe your studies, as you have conducted them until now. Furthermore, you share with me your state of mind and you ask me whether you can be a receptacle of the Divine, by putting into practice the precept: "Nullify your will before His," in order to serve Hashem with joy. I am very surprised that you ask me about what is of such great self-evidence. For, there is indeed an essential and fundamental principle of our holy Torah*, which is a Torah* of life. It is absolutely certain that you can put all of this into practice, that you are even obligated to do so. Now, everything depends solely on your will, as it is said: "And you shall choose life."

Nevertheless, all the injunctions of the Torah* are also formulated as assurances that are given for the future. Indeed, "one comes to the aid of the one who desires to purify himself" and the promise has been made to us that: "none of us will be cast away." What is more, even if a man sanctifies himself only slightly, here below, he is sanctified considerably from on high.

Now, the present period is propitious for a profound effort in this matter. It is made of days of mercy and goodwill. As the Alter Rebbe*, author of the Tanya* and the Shulchan Aruch*, explains at length, the King, that is, the Supreme King, the Holy One, blessed be He, is then in the field and He welcomes each person with benevolence. You will consult the Likkutei Torah*, in the Chassidic* discourse entitled: "I am to my Beloved," at page 32b, and you will find therein a precise analysis of all this. With my blessing to give good tidings of all this, to be inscribed and sealed for a good year,

ז'תשנג

ב"ה, כ"ב אלול, תשכ"א
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק נתקבל מכתבו מי"ז אלול, בו כותב ראשי פרקים אודות לימודו עתה וכן בנוגע למצב רוחו.

ולכתבו האם יכול להיות כלי לאלקות וכו' לקיים מה שכתוב, בטל רצונך מפני רצונו, לעבודת ה' בשמחה וכו'.

ולפלא גדול השאלה בדבר הפשוט, שהרי כל האמור הם עיקרי ויסודי תורתנו הק' אשר תורת חיים היא, ובודאי ובודאי אשר שייך הוא לכל האמור וגם מחויב בזה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון, וכמו שכתוב, ובחרת בחיים.

אלא שככל הציווים שבתורה נאמרו גם כן בלשון הבטחה לעתיד, כי הבא לטהר מסייעין אותו, והובטחנו בל ידח ממנו נדח, ולא עוד אפילו כשאדם מקדש את עצמו רק מעט מלמטה, מקדשין אותו הרבה מלמעלה.

ומסוגלים ימים אלו להזזה עיקרית בכל האמור, שהרי הם ימי רחמים ורצון, וכמבואר בארוכה מרבנו הזקן בעל התניא והשלחן ערוך, אשר המלך (מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא) נמצא בשדה ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו' (עיין לקוטי תורה ד"ה אני לדודי, לב, ב. עיין שם באר היטב).

בברכה לבשורות טובות ולכתיבה וחתימה טובה.

ז'תשנג
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 361.