Igrot Kodesh · Letter 7969 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

29 Sivan* 5713,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and

devotes himself to communal needs, great scholar,

of manifold knowledge, Rav S. Y. (note 1: Rav Shlomo Yosef Zevin. See, regarding him, letter no. 7931),

I greet you and bless you,

A) I have duly received your letter. For various reasons, my reply has been delayed and you will kindly excuse me. The Mishnah* establishes clearly (note 2: In tractate Sanhedrin* 37b) that one could reason as follows: "Why should I burden myself with all of this?" but that one must, nevertheless, reject such an argument. This is indeed the case, in this instance, since my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us, entrusted you with a very important mission, of a primordial character. This can be compared to the oath made on Mount Sinai (note 3: That of accepting the Torah*) and corresponds, furthermore, to what we heard from my father-in-law, the Rebbe, who stated that "the Holy One, blessed be He, does not remain in debt." Moreover, our Sages specify that He acts "measure for measure" (note 4: In the manner in which one acts toward Him). If you devote your time to the Yeshivah* Toras Emes* (note 5: The Lubavitch Yeshivah* of Yerushalayim*), it is therefore certain that you will know success in the time that remains for your other occupations, communal and personal. In the end, it is therefore you who will benefit.

B) Following upon what has just been said, I thought, some time ago already, that all the Chabad* Yeshivos* should publish together a Torah* periodical, with explanations that would be developed by the students. You will kindly communicate to me your opinion, on this subject, in an unofficial manner. You will specify whether some, among the students of the Yeshivos* of Lod and of Toras Emes*, are indeed suited for this.

C) You speak to me of this man and you tell me that his wife has already consulted this professor and that she is not satisfied with what he did for her. They therefore wish to wait for me to formulate once more an opinion: should they, nevertheless, go to consult him, as I had written, or have I changed my position? It is no doubt unnecessary to specify to this man and to his wife that I myself am not a professor of medicine, nor even a doctor or a qualified person. Furthermore, when I am consulted, I merely give my opinion, according to what seems right to me, but the one who consults me is not obligated to adopt it. He retains his free will and he will do what seems good to him. There is, in this instance, no resentment on my part and they therefore need not do anything to demonstrate that they are not disrespecting me, so to speak. All of this is uncalled for. In the end, they were, indeed, not satisfied with the treatment of this professor, but several years have elapsed since then and, to my knowledge, various people have consulted him and have known success. I do not see why, in their case, it would be otherwise. In any event, whatever the decision of this man and his wife, Hashem will grant them success so that they do what will be good for them, both materially and spiritually.

D) Last point, which arouses the most interest, I respond to the announcement of the birth of the son of your son, the distinguished Chassid* who fears Hashem, Rav Aharon. Just as his parents have had him enter the covenant of our father Avraham (note 6: The circumcision), they will lead him to the Torah*, to the nuptial canopy, and to good deeds, in true abundance, both material and spiritual. And, you yourself will derive much Chassidic* satisfaction from all your children. Furthermore, you will be able to announce to me good news also of the members of your family who are still in the country where we were previously (note 7: Russia). With my blessing of Mazal Tov*,

ז'תתקסט

ב"ה, כ"ט סיון, תשי"ג
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צמ"ס

חו"ב וכו' וכו'

מוהרש"י שי'

שלום וברכה!

מכתבו קבלתי. ולכמה סיבות נתעכב המענה, ואת כת"ר שי' רוב הסליחה ע"ז.

... משנה מפורשת היא, שאף שיש לומר מה לנו ולצרה הזאת, בכ"ז דוחים הטענה.

וה"ה בנדון דידן, שכיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הטיל עליו ענין חשוב ונחוץ למאד, ה"ז נכנס בענין דמושבע ועומד מהר סיני...

ומתאים למה שמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר שהקב"ה אינו "נשאר בע"ח" וע"פ, מרז"ל שמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, הרי, בודאי, ע"י שיתן מזמנו לעניני תו"א, תומשך לו הצלחה בהזמן שישאר לרשותו - לשאר הענינים שלו, הכללים והפרטים. שבסה"כ הרי עוד ירוויח בזה...

ו) בהמשך להנ"ל. זה מזמן שעלה בדעתי שהישיבות דחב"ד ידפיסו כולם ביחד קובץ תורני ובו חדו"ת מהתלמידים. ובאופן בלתי רשמי - נא להודיעני חוו"ד, ואם ישנם בין תלמידי לוד ותו"א תלמידים המתאימים להנ"ל.

ז) במ"ש אודות מר... שי', שכיון שפעם כבר היתה אצל הפארפ.... ואינה שבעה רצון מפעולתו אז, הנה ברצונם לחכות עוד הפעם על חוות דעתי, אם הוא כמו שכתבתי מכבר שיבקרו אצלו או שחוזר הנני מזה,

הנה בודאי למותר להודיע את מר... וזוגתו - שיחיו - שאינני פראפ. בכחמת הרפואה, ולא אפילו רופא או פלדשר בזה. ועוד זאת - שכשואלים אצלי חוו"ד וכותב אני מה שנראה לי הרי אין השואל מוכרח לקיים מה שאמרתי לו, כי הבחירה חפשית אצלו, וכרצונו הטוב יעשה. ובמילא - אין כאן מקום לקפידא וכו' מצדי. ואין להם לעשות איזה פעולה, כדי שלא לפגוע עי"ז בכבודי כביכול, כי אין מקום להנ"ל כלל. ואחכ"ז הנה מה שפעולת פראפ... אז לא השביעה רצונם, הרי עברו כמה שנים מאז. ומה שידוע לי מכמה שפנו לעזרת... שהצליחו. ואיני מוצא טעם, מפני מה בנידון זה יהי' אחרת. ובכ"א איך שיעשה מר.. וזוגתו שיחיו, הרי יצליחם השי"ת שיהי' לטוב לפניהם בגשמיות וברוחניות גם יחד.

ח) ואחרון אחרון חביב. במענה על הודעתו אודות הולדת בן לבנו הוו"ח אי"א מוה"ר אהרון שי', הנה יה"ר מהשי"ת שכשם שהכניסוהו הוריו שיחיו לבריתו של אברהם אבינו כן יכניסוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה אמיתית, הן בגשמיות והן ברוחניות. וכת"ר שי' ירווה רוב נחת חסידותי מכל יו"ח שי' ויוכל לבשר ג"כ טובות בהנוגע לב"ב שי', אשר במדינתנו לפנים.

בבכת מזל טוב,

מ. שניאורסאהן
ז'תתקסט
מצילום האגרת.

מוהרש"י: זוין. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'תתקלא, ובנסמןב הערות שם.

משנה מפורשת: סנהדרין לזה, ב.

ששמענו: ראה גם לעיל אגרת ז'תתפב, ובהנסמן בהערות שם.

במדינתנו לפנים: רוסיה.