Igrot Kodesh · Letter 8014 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

8 Nissan* 5714,

Brooklyn,

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem,

Rav Leib HaCohen (note 1: See, regarding him, letter no. 4864),

I greet you and bless you,

I have duly received your letter from the day of the Hilloula* of the Rebbe Rashab* (note 2: The 2nd of Nissan*), with the transcription of your memoirs, approximately twenty pages. You did well to write them and no doubt you will continue to do so. I have already written, on numerous occasions, on this subject, to your brother, Rav Raphael Nachman, in order to emphasize to him its importance. You ask me whether this should be published in the Bitaon Chabad* (note 3: The organ of the youth of the Chabad* Association) or in the booklet Pardes HaTamim* (note 4: The organ of the students of the Yeshivah* Tomchei Temimim* Lubavitch*. A portion of these memoirs was indeed published in Bitaon Chabad* no. 13. They also appear in Shemuos VeSippurim, volume 2, pages 114-123, and in the magazine Kfar Chabad*, no. 547, of 16 Marcheshvan* 5753 (1992), from page 12). I have not yet had the time to read them and I will answer you on this point in some time, without making a vow. In any event, you will continue to write them, as I said.

On the occasion of the holiday of Matzos* (note 5: The end of this letter is the same as that of letter no. 2570), which approaches, I wish you, as well as the members of your family, to celebrate it in a kosher and joyous manner. Different texts explain that the holidays exercise their influence on the days that follow them, until the next holiday. The Likkutei Torah*, of the Admur HaZaken*, explains this as well, in Parshas* Berachah*, page 98b. You will therefore feel that this is indeed so, in your home and in your surroundings, throughout the year.

The Likkutei Torah*, at this reference, speaks of the submission that is found in all the holidays and that one must therefore reveal only until the next holiday. But a holiday also has content that is proper to it and that is preserved throughout the year. This is, in particular, the case for Pesach*, in accordance with the saying of my father-in-law, the Rebbe, pronounced at Pesach* 5703 (1943), according to which a reflection of the holidays illuminates each day. That of Pesach* continues perpetually (note 7: Several similar letters were written by the Rebbe. See, in particular, letters no. 2563 and 2578).

One can explain, at least briefly, that Shavuos* is "the time of the giving of our Torah*," that Sukkos* represents the Mitzvos*, surrounding man and represented, in a general way, by Tzedakah*, as chapter 5 of the Tanya* specifies, as it is said: "I have placed My Words in your mouth and I have covered you with the shadow of My hand." Finally, Pesach*, "time of our freedom," introduces faith and, according to the expression of the Zohar*, "the bread of faith." Certain aspects of the Torah* and the Mitzvos* are subject to time and space. This is not the case for faith, however, which is a perpetual Mitzvah*, the foundation of the Torah* and the Mitzvos*. This is self-evident. With my blessing for a kosher and joyous holiday of Pesach*,

M. Schneerson,

I have just read your notes. These would find their place in the Pardes HaTamim* rather than in the Bitaon*. No doubt you are continuing their writing.

ח'יד

ב"ה, ח' ניסן, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר ליב שי'

הכהן

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום ההילולא של כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע, בצרוף רשימת זכרונותיו עשרים דפים. ודבר נכון עשה מה שרשמם, ובודאי ימשיך בזה. וכבר כתבתי כ"פ בכגון דא לאחיו הרה"ח כו' מוה"ר רפאל נחמן שי' בנחיצות וגודל דבר זה. - בנוגע לשאלתו אם להדפיס זה בבטאון חב"ד או בחוברת פרדס התמים - הרי עדיין לא הי' הזמן גרמא לקראם ובמשך איזה זמן אענה, בל"נ, גם על זה ובכל אופן ימשיך בהרשימות וכנ"ל.

ולקראת חג המצות הממשמש ובא, הנני בזה לאחל לו ולב"ב שיחיו שיחוגו אותו בכשרות ובשמחה, וע"פ המבואר בכ"מ אשר הימים טובים משפיעים על הימים הבאים אחריהם עד הרגל הבא שלאחריו וכמבואר ג"כ בלקו"ת לרבנו הזקן בפ' ברכה דצ"ח ע"ב הנה יומשך זה בביתו ובסביבתו גם בימי השנה.

והנה שם (בלקו"ת הנ"ל) המדובר הוא בבחי' ביטול שישנו בכל המועדים ובמילא א"צ להמשיך אלא עד הרגל הבא אחריו, משא"כ בענינים המיוחדים לכל מועד ומועד שנמשכים על כל השנה כולה, ובפרט בנוגע לחג הפסח וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בשיחת חג הפסח ה'תש"ג: הארת כל המועדים מאירה בכל יום והארת חג הפסח נמשכת תמיד.

ויש להסביר הדברים בקיצור עכ"פ, אשר בכללות שבועות הוא עינן התורה זמן מ"ת. סוכות הוא בכללות עינן המצות וכללותם מצות הצדקה, מקיפים (יעוין תניא פרק ה') וכמ"ש ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך. ופסח זמן חירותינו הוא ענין האמונה וכלשון הזהר דמצה היא מיכלא דמהימנותא. והנה עניני תורה ומצות תלוים בזמן ובמקום, משא"כ האמונה שהיא מצוה תמידית ויסוד כל התורה ומצוה, וק"ל.

בברכת חג הפסח כשר ושמח,

מ. שניאורסאהן
קראתי רשימותיו זה עתה, ומתאימים יותר לפרדס הת', מאשר לבטאון. ובודאי ממשיך בהן.

ח'יד
מצילום האגרת.

הרה"ח... הכהן: אגרות נוספות אליו - לעיל ד'תתסד, ובהנסמן בהערות שם.

אם להדפיס: חלק נדפס בבטאון חב"ד גליון יג. "שמועות וסיפורים" ח"ב (הוצ' תש"נ) ע' 114 - 123. "כפר חב"ד" גליון 547 (ט"ז מ"ח תשנ"ג) ע' 12 ואילך.

ולקראת חג המצות: מכאן ואילך דם לעילח"ח אגרת ב'תקע.