Igrot Kodesh · Letter 8044 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

24 Shevat* 5715,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

You tell me (note 1: This is the continuation of letter no. 3300) that a certain person has left the Kfar* (note 2: Kfar Chabad*) and settled elsewhere, because of what happened (note 3: The terrorist incursion into the village. See letter no. 3161). In my opinion, this is senseless, as one can deduce from the excerpts of sacred letters that I reproduced in my correspondence addressed, two weeks ago, to the committee of the Kfar*. Moreover, from time to time, there are increasingly more complaints against the Yeshivah*. It seems that one does not attend to the needs of the students, that one does not seek to attract those from other Yeshivos*, that everything is improvised, except the financial problems and debts, for the creditors are watchful, and I have already written to several institutions of the Chassidim* that, in my opinion, in a school belonging to my father-in-law, the Rebbe, the reverse organization should be adopted. One must improve the moral conditions, which are a prerequisite to the material conditions.

But in reality, this is not surprising, for when there is no master and everything depends on one's own good will, when one has received from Hashem the power of speech and elocution, one addresses others and explains to them nonsense as if all of this were self-evident. One is then punished "measure for measure" and one lives oneself in error. As for what one must accomplish through one's own effort, physical or moral, one explains to oneself, in different ways, that one can dispense with it. One therefore does not attend to the students. Sometimes, one remembers that one promised to take care of certain young men, to gather others, but this awareness departs as quickly as it came. Nevertheless, one appreciates what is new, as human nature dictates, and when a new event occurs, one volunteers to gather the students, to guide them. Then, a certain time elapses and all of this disappears. Despite everything, eloquence allows one to state the reason, for oneself and for others. It then becomes clear that everyone is responsible, except oneself.

The Hayom Yom* has been printed for several years already and it says therein that the criterion in this matter is not the garment, the frock coat. In fact, if there is no effort, no accomplishment, it is because of the evil inclination and not the contrary, as this same Hayom Yom* specifies, at the date of 23 Sivan*. One can observe, with one's eyes of flesh, that you do not guide the students, that you do not gather them. And one sees the result in their situation, but one swims in the world of speech and is satisfied to discover good words, explanations, and one writes letters to state what so-and-so must do. What will be the outcome of all this? I am not ashamed to say that I do not know. But in any event, the harm caused to the students has been evident and still is. May Hashem grant that the situation improve in the future, in any event during the coming months, if not weeks. Of course, I do not wish to... (note 4: The continuation is letter no. 3300).

You have surely seen the letter (note 5: This refers to letter no. 3249) I addressed to the association of the Chassidim* of Chabad*, before the Hilloula* (note 6: Of the Previous Rebbe, the 10th of Shevat*). May Hashem grant that the elevation received by the one for whom we celebrate it, from the preceding Shabbos* and especially from the day of the Hilloula*, exercise its effect on all of us.

ח'מד

[השלמה לאגרת ג"ש דלעיל ח"י]

ב"ה, כ"ד שבט, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

... מ"ש שפב"פ העתיק דירתו מהכפר ודר במקום אחר, לרגלי המאורע, ל"ע ול"ע, הרי לדעתי שטות עשה. וכמובן מהעתק אגרות הקודש אשר במכתבי לועד הכפר מלפני שבועיים.

התלונות על ישיבת... מתרבות מפעם לפעם... וכנראה שאין שמים לב לצרכי הבחורים, אין שמים לב להמשכת בחורים מישיבות אחרות, וכל הענינים הם בגדר מהיכי תיתי (לבד עניני הכספים והחובות - שהמלוים דוחקים. וכבר כתבתי כ"פ לכמה מוסדות אנ"ש שלדעתי- במוסד כ"ק מו"ח אדמו"ר הסדר הוא להיפך, שצריך לשפר ענינים הרוחנים וזהו תנאי מוקדם לשיפור תנאים הגשמים).

ובאמת אין פלא בדבר, כי מי שאין עליו מרות והכל תלוי ברצונו הטוב, ומחונן הוא מהשי"ת בכח הדיבור וההסברה ובמילא מסביר לאחרים ומתאר ענינים מופרכים כאילו היו אדרבה ענינים מוכרחים, הרי עונשו מדה כנגד מדה, שגם בהנוגע לעצמו, חי הוא בטעות, ואת המוטל עליו לעשות בטרחה בגופו ובנשמתו, לייגט זיך בא עם אפ כמה תירוצים על זה שפטור הוא, ובמילא איננו מתעסק עם הבחורים. ואם גם לפעמים חאפט ער זיך ארויס בהבטחה שיתעסק עם תלמידים פלונים ויתועד עם תלמידים אחרים וכו', הרי כמו שבין לילה הי' כן בין לילה וכו'. אלא כיון שענין חדש חביב לו, כטבע בני אדם, הרי כשנתהווה ענין חדש תיכף מתנדב שהוא יתועד עם הת' והוא ידריכם כו', וכשעובר זמן קצר בטל הדבר. ובכח ההסברה מסביר לעצמו ולאחרים הסיבות לזה, ומובן שהכל אשמים אבל לא הוא עצמו.

ואפילו לאחר שנדפס ב"היום יום" מכמה שנים שאופן הבחינה בכל אלו, אינו הלבוש וגם מדת ה'סערטוק, אלא הבחינה היא - שאם בטל ענין של עבוד ופעולה הרי הסיבה לזה היא מצד היצר הרע ולא להיפך (היום יום לכ"ג סיון), והרי נראה גם בעיני בשר שאינו מדריך ואינו מתועד וכו' ונראו גם התוצאות מזה בתלמידים, ובכל זה שווימט מען ארום בעולם הדיבור ושמחים להמצאות וחידודים שכלים ומסבירים הענינים בהמכתבים מה על פב"פ לעשות וכו'.

מה יהי' סוף דבר מהנהגה כזו- אודה ולא אבוש, אינני יודע. אבל ההיזק בשביל התלמידים... נראה בעבר ובהווה, והלואי שישתפר עכ"פ בעתיד, ועכ"פ בחדשים הבאים אם אי אפשר בשבועת הסמוכים.

מובן שאינני רוצה...

בטח ראה מכתבי לאגו"ח מקודם יום ההילולא. ויה"ר מהשי"ת שעליית בעל ההילולא - מתחיל מהשבת שלפני יום ההילולא ובפרט מיום ההילולא ואילך - תפעול על כולנו...

ח'מד
נדפסה בקונ' "צדי"ק למלך" ג ע' 51.

המאורע: דלעילח"י אגרת ג'קסא, שתלמיד נהרג ע"י מסתננים ערביים.

מובן שאינני רוצה...: כדלעיל ח"י אגרת ג'ש.

מכתבי לאגו"ח: דלעיל ח"י ג'רמט.