Igrot Kodesh · Letter 8066 — Faith & Bitachon

(5715) (note 1: The year of this letter is not certain)

Notes on the book as a whole (note 2: This refers to the Agan HaSahar, by Rav Aharon Chaim Zimmermann, which is a study on the location of the International Date Line. See, regarding the author, letters no. 976 and 2502)

The ideas are presented, in this book, as if the reader were already immersed in the subject it treats and needed only to take note of the elements leading to the conclusion and resolving the contradictions. Now, it is clear that only an elite already possesses such knowledge and even those who are part of it, after a certain time, will no longer remember the various notions involved in the understanding of this subject. It would therefore be particularly judicious to provide a foreword that will present the question posed. In fact, for most Torah* scholars, this will be entirely new and surprising. You will also state the essential aspects of the various conceptions that have been formulated as answers. In this way, you will considerably widen the circle of those who understand what is being discussed.

In this foreword or introduction, it will also be necessary to explain or, at the very least, to suggest that the analysis of the question itself can be found in the last quarter of the book. In fact, insofar as this is not too difficult, it would be good to change this presentation in order to facilitate, to the fullest extent possible, the perception and understanding of the breadth of the subject treated. On the other hand, I congratulate you for citing in extenso the words of the authors you mention, which obviates the need to consult their works. And, no doubt you will correct the proofs once more, for one finds spelling errors therein (note 3: Literally: "letters missing and letters added").

* * *

You write (note 4: On page 436) that by crossing the meridian of the date change, on multiple occasions, during the instant that joins Friday to Shabbos*, one eliminates the sign that Shabbos* constitutes. Now, such an eventuality is inconceivable. Indeed, one can ask what would happen if seven days elapsed without a Shabbos* or even seven hundred days without Shabbos* and why this would not be possible, especially according to the commentary of the Ramban* on the verse Shemos* 20:8, according to which one fulfills, daily, the Commandment: "Remember the day of Shabbos*." Even so, even according to his opinion, this remembrance does not constitute, strictly speaking, a sign, since one is nevertheless obligated to don the Tefillin* (note 5: Every weekday, which would not be the case if they bore the sign of Shabbos. They would then be exempt from the sign of Tefillin).

It is therefore quite clear that one cannot forbid such a crossing, nor compare it to a circumcision that would be postponed so as not to transgress Shabbos* subsequently with the instruments, according to the opinion of the Razah* and the Rashba*, cited by the Ran* in his commentary on tractate Shabbos* 134b, or to the prohibition of joining a caravan that could be led to transgress Shabbos*. You will also see the commentary of Rashi* on tractate Sukkah* 25b, which says: "One who fulfills a Mitzvah* is exempt..." (note 6: From fulfilling another). Indeed, one is obligated to fulfill all of them, but a certain reason can postpone one or permit it, which is not the case here.

On the other hand, a comparison, up to a certain point, is conceivable with the case found in tractate Menachos* 41a, which says: "Will you justify being exempt from it?" And one will consult, on this subject, the Tosafos* and the Hagahos Maimonyos*, at the end of the laws of Tzitzis*. You will also see the responsa Tzemach Tzedek*, section Yoreh Deah*, chapter 92, and the Tzafnas Paneach*, second edition, page 87d. Even so, this comparison is not perfect either, for in that matter, the Mitzvah* actually exists (note 7: And only an external reason does not allow one to fulfill it), whereas there is no Shabbos* on Friday or on Sunday. I have also seen the passage of the Mishnah Berurah* that you cite in your book.

* * *

You also envisage, in this regard, that all the children of Israel could cross the meridian of the date change together, which would have the effect of completely eliminating Shabbos* (note 8: See, on this subject, letter no. 183). You will consult the Mechilta*, at the beginning of Parshas* Tissa*, which specifies: "The nations surrounded the Holy Land and profaned Israel." On this subject, the Tzafnas Paneach*, of the Gaon of Rogatchov*, a work I do not have at hand, specifies that a verse is necessary for the case where Shabbos* is completely eliminated. And this is why the Mechilta* alludes to such an uncommon situation. Likewise, one can ask, in this case, whether the Jews donned Tefillin* on the day of Yom Kippur*, in the year when the construction of the Temple was completed, since on that day they ate and drank (note 9: Due to the inauguration of the Temple), as reported in tractate Moed Katan* 9a. You will consult the commentary of the Tzemach Tzedek* on this tractate Moed Katan*, chapter 3, Mishnah* 4, according to which the presence of a sign implies the prohibition of working. But perhaps the Jews did not work on that Yom Kippur* (note 10: Although they ate and drank), with the exception of the Kohanim* who offered the sacrifices and perhaps of those who had to cook the food. In any case, this was not the case for all the Jews, but this point will not be elaborated upon here.

On the other hand, a crossing by all the Jews at once of the meridian of the date change is impossible, according to the explanation given by the Sefer HaMitzvos*, of the Rambam*, Commandment no. 153, affirming that Hashem could not do such a thing, based on an assurance that He Himself gave. And the Tzafnas Paneach*, in his laws of the sanctification of the new month, at the end of chapter 5, cites, on this subject, the reference of tractates Bava Basra* 115b and Horayos* 6b. But in fact, one can ask what he means, for even if there were, at the other end of the world, descendants of Ephraim and Menasheh*, their inheritance would remain theirs in any case. This tribe has therefore not disappeared.

* * *

You analyze (note 11: On page 415) the commentary of the Chazon Ish* on the opinion of the Razah* and the conclusion he draws from it for the meridian of the date change. You do so at the cost of enormous difficulties and yet you do not provide the solution, as you yourself indicate on several occasions in your book. Regarding the capacity to encompass (note 12: A certain distance in a single point), one indeed finds its equivalent, although in a very different manner, in the case of one who consecrates to the Temple a vital limb. A closer example is found, furthermore, in the laws of Eruv*, for the man who enters within his boundary, inside the city. In such a case, it is indeed the entire city that is considered as four cubits. Likewise, regarding the beginning of the day, it is evident according to all opinions that this depends on the setting and rising of the sun, which indeed means that each point remains strictly independent. Consequently, it is unacceptable to advance that in the counting of these days, thousands of Mil* are encompassed in a single point.

* * *

Apparently, the most surprising aspect of the Razah's* conception is the following. According to him, the meridian of the date change is located between Yerushalayim* and a place at the extreme orient. The explanation of our Sages, in tractate Rosh Hashanah* 20b, "for us and for them," specifies what these two points are. Now, this means that at the time when the Sages expressed themselves, there was indeed a Jewish community at this place in the extreme orient. Therefore, how is it possible that the Talmud* does not decide a single aspect of the multiple questions linked to the meridian of the date change? One must conclude that the explanation is given solely "for us," for Babylonia. On the other hand, over there, there were no Jews.

You discuss the sanctification of Shabbos* and the festivals on high, and you cite various books on this subject. Indeed, the difference between places exists only down here (note 13: Whereas all places unite in a single Shabbos on high). You will also consult the Shulchan Aruch* of the Admur HaZaken*, Orach Chaim*, chapter 1, paragraph 8, and the Sefer Toras Chaim*, at the end of Parshas* Beshalach*, from page 708.

ח'סו

[תשט"ו?]

הערות לכללות הספר.

אופן הצעת הענינים בספר הוא - כאלו כבר נמצא הקורא "בעובי הקורה", של בעיא זו, אלא שזקוק הוא לשקו"ט כדי לברר המסקנא, לתרץ הסתירות וכו'.

מובן, אשר רק יחידי סגולה הם בעלי ידיעה כזו. וגם הם - הרי כעבור זמן קצר לא ישארו בזכרונם כל הפרטים הדרושים להבנת הענינים.

וכדאי ונכון ביותר, שיבוא בתחלת הספר מבוא, בו תבואר השאלה (שלרובא דרובא של בני תורה - עצם מציאות השאלה יהיה חידוש היותר מפתיע שבספר) וגם הנקודות העיקריות של שיטות השונות בפתרונה,

אשר עי"ז יורחב חוג מביני הענינים במדה גדולה.

יש לבאר בהקדמה או במבוא, או עכ"פ להעיר ע"ז, שהדיון בגוף השאלה עקרו נמצא (ומתחיל) ברביע האחרון של הספר. - אם לא היו קישוים בדבר, כדאי הי' לשנות את זה, כדי להקל, עד כמה שאפשר, התפיסא של היקף הדברים והבנתם.

ואפריון נמטי', על אשר מביא במילואם דברי המחברים עליהם דן, מבלי שיצטרכו לחפש בספרים עצמם.

בטח יגיהו הפרופס עוד הפעם, כי נלקו בחסר ויתיר וכו'.

במש"כ אשר ע"י שיעבור את קו התאריך ברגע דנשיק עש"ק ושבת ויעשה זה איזה פעמים, הרי יבוטל אצלו האות דשבת. וזה א"א -

צ"ע מאי נפ"מ אם יהי' ז' ימים בלא שבת, או ז' מאות ימים בלא שבת. ולמה זה א"א - ובפרט לדעת הרמב"ן שמות כ, ח - שבכל יום ישנה המצוה זכור את יוה"ש. אף שגם לדעתו אין זכירה זו אות גמור, שהרי מחויב בתפילין).

ופשיטא שאין לאסור העברה זו ולדמותה לזה שדוחין מילה בכדי שלא לחלל אתה השבת אח"כ במכשירין (להרז"ה ולרשב"א - הובא בר"ן לשבת קלד, ב) או להאיסור לצאת בשיירא אם יבוא אח"כ לחלול שבת. ועיין ג"כ רש"י סוכה כה, ב ד"ה שחל: העוסק במצוה פטור כו'- כי בכל אלו ישנו החיוב אלא שסיבה דוחה אותו או מתירו משא"כ בנדו"ד.

וקצת דמיון יש למנחות (מא, א) טצדקי למיפטר נפשך כו'. ועיי"ש בתוס' ובהגמ"יי סוף הל' ציצית.

ועיין בג"כ שו"ת צ"צ חיו"ד סצ"ב. צפנת פענח מהד"ת פז, סע"ד.

ובכ"ז אינו דומה, שבכהנ"ל ישנה המצוה במציאות עכ"פ, אבל - אין שבת ביום הששי או ביום הראשון.

שוב ראיתי מה שציין בספרו למשנה ברורה.

* * *

במש"כ בהנ"ל שאפשר שכל בנ"י יעברו קו התאריך בזמן הנ"ל ויבטל שבת זה לגמרי

- ולהעיר ממכילתא ר"פ תשא, שמדייק: הרי הגוים שהקיפו את אר"י וחללו ישראל כו'. ובמש"כ בזה צפנת פענח להגאון מרגצוב (ואין הספר עתה תח"י) שמפרש אשר דוקא בכה"ג שבטלה שבת לגמרי צריך קרא (שרק עפ"ז מובן שנקט במכילתא מציאות רחוקה כ"כ). כן צ"ע בכגון דא - אם הניחו ישראל תפילין ביוהכ"פ של שנת גמר בנין ביהמ"ק, כיון שאכלו ושתו בו (מו"ק ט, א). ועיין צ"צ על מו"ק (פ"ג מ"ד) אשר האות הוא לאיסור מלאכה, ואפשר שגם ביוהכ"פ זה מלאכה לא עשו בו (לבד הכהנים מקריבי הקרבנות. ואולי גם המבשלים וכו' (אבל לא כל ישראל) מלאכת אוכל נפש?) ואכ"מ. -

אבל מציאות זו שכל ישראל יעברו בב"א קו התאריך אי אפשרית היא, עפמש"כ בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע, קנג, אשר חלילה לא-ל מעשות זאת כי הוא הבטיח כו'. בצפנת פענח הל' קדה"ח ספ"ה הראה מקור לזה מב"ב קטו, ב והוריות ו, ב. וצ"ע כוונתו, דהרי גם אם ימצאו בני אפרים ומנשה בקצוי תבל הנה ארץ נחלתם לעולם עומדת, וא"כ לא כליא שבטא.

* * *

מש"כ ליישב דברי החזו"א בפירוש דעת הרז"ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ"כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכ"מ בספרו...

בסברת גרירה - אף שנמצאה דוגמא רחוקה לזה מהמקדיש אבר שהנשמה תלוי' בו.

ודוגמא יותר קרובה בהל' עירובין שמשנכנס בתחום ובעיר - כל העיר כד' אמות וכו'- הנה בענין תחלת היום פשוט לד"ה שתלוי בשקיעה וזריחה, היינו שכל נקודה ונקודה היא בפ"ע בהחלט.

ומבהיל את השכל לומר ולחדש - שבמנין ימים אלו הנה אלפי מילין יהיו נגררים אחרי נקודה אחת.

* * *

לכאורה התמי' הכי גדולה בשיטת הרז"ה היא, כיון שלדעתו קו התאריך הוא בין ירושלים ומקום יושבי קצה המזרח, ומרז"ל לדידן לדידהו (ר"ה כ, ב) מפרש על שתי נקודות אלו, היינו שהי' ישוב בנ"י בקצה המזרח בזמן מרז"ל זה, א"כ איך לא נמצא בש"ס אף פס"ד אחד בהמון השאלות קשורות עם קו התאריך? ועכצ"ל אשר אף שמפרש לדידן - בבל, בכ"ז לא הי' שם אף אחד מבנ"י.

מש"כ והעתיק מכמה ספרים ע"ד ענין קדוש שויו"ט למעלה, אחרי שלמטה חלוקים המקומות - יעוין ג"כ שו"ע רבנו הזקן או"ח ס"א סע"ח. וס' תורת חיים ס"פ בשלח ע' תש"ח ואילך.