Igrot Kodesh · Letter 8118 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

8 Iyar* 5717,

Brooklyn,

To the young man Menachem Ben Tzion (note 1: Rav M. B. T. Wilhelm. See, regarding him, letters no. 5330 and 8194),

I greet you and bless you,

I respond to your letters of 20 Iyar* and to those that preceded them, in which you briefly describe the Chassidic* gathering and the activities of the days of Pesach*. No doubt you will continue to do so, with more detail, and I thank you. You also allude to the young man I. K. You wished to prevent him from meeting the one who was previously his friend, but this was not possible. Here again, you will deduce that the Mishnah* is right in saying that one Mitzvah* draws another and that the same is true in the opposite direction. Indeed, this young man did not want to take part in the meeting of the Merkaz LeInyonei Chinuch*, at Kfar Chabad* (note 2: See, on this subject, letter no. 5344), although he surely knew that its purpose was the dissemination of the wellsprings (note 3: Of Chassidus*) to the outside and Tzedakah*. A similar fact therefore resulted from this. Indeed, if he himself had traveled, the other would not have undergone a bad influence, not even a passing one. Moreover, he would have accomplished a second Mitzvah* and he would have had the opportunity to positively influence his friend. Of course, my purpose is not to moralize, but to warn you, for the future, about the teaching of our Sages according to which: "you must not weigh the Mitzvos* of the Torah* and say: this one is easy," so that there is no reason to consent to an effort to put it into practice, to undertake a journey.

You also tell me that you do not always observe success in your study. You have the impression of not remembering what you study. Now, it seems to me that I have already written to you that all of this is merely a manifestation of the evil inclination. It is a pity that you lose time noticing it and discussing whether this is indeed the case, when you could be studying. I have already written this to you and how much more is this the case when one studies while attaching oneself to friends. Success is then increased, as the Mishnah* affirms.

You tell me you have found the reason why your success is not complete. Indeed, you lack attachment (note 3: To the Rebbe). For all that, it is specified that every Jew is bound by the oath he pronounced near Mount Sinai, that of putting into practice what was said there. This infuses an additional strength to put the Mitzvah* into practice. Moreover, Chassidus* comments on the affirmation of our Sages according to which: "he was made to swear" (note 4: The soul, before it enters a body), by making reference to satiety (note 5: Shevuah*, the oath, is of the same etymology as Sova*, satiety. The soul is thus satiated with moral strengths). In fact, this satiety is the consequence of the oath and you will consult, in this regard, the notes of the Tzemach Tzedek* on the Tanya*, which appear in the summaries and notes on the Tanya*. If you truly desire it, the Holy One blessed be He will come to your aid. You will study and you will succeed in teaching, guarding, doing, and fulfilling.

ח'קיח

ב"ה, ח' אייר, תשי"ז
ברוקלין.
האברך מנחם בן ציון שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתביו מכ' אייר והקודמם בם כותב ראשי פרקים מההתועדות והפעולות דימי חג הפסח, ובטח ימשיך בכגון דא גם על להבא ובפרטיות יותר, ות"ח.

במ"ש אודותה אברך י.ק. שי' שרצה למנעו מלהפגש עם חבירו בעבר, ולסוף לא אסתייע מילתא וכו' - בטח גם מזה ילמוד צדקת הודעת המשנה, מצוה גוררת מצוה ולהיפך, אשר זה שהוא לא רצה להשתתף בכנוס המל"ח אשר בכפר חב"ד, אף שבטח ידע שכוונת הכנוס הוא בכדי להתדבר אודות הפצת המעינות חוצה ובעניני צדקה, זה גרר עוד ענין מסוג זה, כי באם הי' נוסע הוא, הרי לא לבד שלא בא הנ"ל להשפעה בלתי רצוי' אף כי השפעה עוברת, אלא שעוד מצוה ב' הי' עושה, שהיתה בידו להשפיע גם על חבירו של הנ"ל.

מובן שאין הכוונה להטיף מוסר, כ"א לעוררו בנוגע להבא על מאמר רז"ל אל תהי יושב ושוקל מצותי' של תורה ואומר מצוה זו קלה, ואין נוהגים תעמולה עבורה ואין כדאי טרחת הנסיעה וכו'.

במ"ש אשר לא תמיד רואה הצלחה גמורה בלימודו, ונדמה לו שאין זוכר מה שלומד.

כמדומה כבר כתבתי לו שכל הנ"ל הוא מפיתויי היצר, וחבל על זמנו שמבלה להתווכח אתו ולהכנס בשקו"ט אם האמת כן הוא - בה בשעה שבזמן זה יכול ללמוד בפועל, וכמו שכתבתי לו מכבר, ובפרט כשלומד בדבוק חברים שאז מצליחים יותר וכדבר משנה.

ובמ"ש אשר מצה הסיבה להעדר הצלחה גמורה, מפני שחסר לו כח התקשרות וכו' וכו' - הנה כיון שנפסק הדין שכ"א מישראל מושבע ועומר מהר סיני לקיים כל הנאמר בהר סיני, ה"ז נותן חיזוק נוסף לקיים את המצוה, ובפרט ע"פ המבואר הענין בחסידות במרז"ל משביעין אותו, מלשון שבועה וגם מלשון שובע, שהשובע בא ע"י השבועה (עיין בהגהות הצ"צ לתניא - נדפס בספר קיצור והערות לתניא). ובאם רק ירצה, הרי הקב"ה עוזרו ללמוד ולהצליח ללמד לשמור לעשות ולקיים.

ח'קיח
צילום האגרת נדפס ב"אגני נוחם" ע' נ.

האברך מנחם בן ציון: ווילהלם. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ו ה'של, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ח'קצד.

כנוס המל"ח אשר בכפר חב"ד: ראה בזה לעילחט"ו ארת ה'שדמ, ובהנסמן בהערות שם.