Igrot Kodesh · Letter 8119 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

20 Iyar* 5717,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I have duly received your telegram. I am surprised that you have ceased writing to me and communicating information concerning yourself and yours, the members of your family. It is only indirectly that I learned that what is taking place in your city has not yet reached its conclusion, but I do not know the details.

Of course, it is needless to emphasize to you the necessity of coming to the aid of the Chassidim* in what concerns them personally and, all the more so, in their communal accomplishments. However, it seems that the Chassidim* of Melbourne* are struggling fiercely for the schools Ohalei Yosef Yitzchak* (note 1: Lubavitch in Australia) and Beis Rivka*. Basing myself on the teaching of our Sages according to which: "one counsels eagerness to those who naturally possess this quality," I address these few lines to you for the purpose of encouraging you, of inviting you to do all that is in your power and even to go beyond. You know, indeed, the saying of my father-in-law, the Rebbe (note 2: See, on this subject, letter no. 7371), according to which when a person makes the decision, here below, to give Tzedakah*, even if his contribution exceeds his means, at the moment of his decision, additional channels are opened for him above, so that he can fully assume his positive commitment. Of course, the same is true for moral Tzedakah*.

I allude here not only to your personal help, but also to that which emanates from the persons who listen to you. They must also bring their assistance to these schools and to what concerns them, to the fullest extent possible. Indeed, our Sages have given the assurance that words emanating from the heart penetrate into the heart (note 3: Addressing these persons in this way will therefore enable one to convince them). I send you my blessing for giving good news of all of this. With my blessing, in the terms of our master, my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us, for receiving the Torah* with joy and in a profound manner,

M. Schneerson,

ח'קיט

ב"ה, כ' אייר, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המברק שלו.

לפלא ההפסק שלו במכתבים וידיעות, הן ממנו והן מב"ב ומשפחו, ורק מן הצד נודעתי אשר הענין דעיר... לא נסתיים, אף שאין ידועים לי הפרטים בזה.

אף כי בודאי למותר לעוררו על סיועו לאנ"ש בעניניהם הפרטים ועאכו"כ בענינים הכללים, בכל זה, כיון שכנראה מתאבקים אנ"ש במעלבורן קשה בהנוגע למוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש ובית רבקה, הנה על יסוד מאמר רז"ל אין מזרזין אלא למזורזין באתי בשורותי אלה, ולא נצרכה אלא להעדפה, לזירוזו לעשות ככל יכולתו ועוד יותר מזה, וכידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכאשר האדם למטה מחליט לתת לצדקה אפיל אם ההחלטה היא יותר מכפי יכולת[ו] בהווה, הנה בשעת ההחלטה פותחים מלמעלה צנורות נוספים, בכדי שיוכל למלאות החלטתו הטובה במילואה. ומובן שככל הדברים האלה הוא גם בהנוגע לצדקה רוחנית[].

וכוונתי בזה לא רק בהנוגע לעזרתו בעצמו, אלא גם בעזרה על יד[י] השפעה על אלו הנשמעים לקולו, שגם הם יסייעו במוסדות האמורים ואביזרייהו כ[כל] האפשרי, וכבר הטיחו רז"ל שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.

בברכה לבשו"ט בכל האמור, ובברכה בלשון [הרב] הוא כ"ק מו"חא אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות,

מ. שניאורסאהן
ח'קיט
נדפסה בקונ' "צדי"ק למלך" ב ע' 163.

פתגם: ראה גם לעיל חי"ט אגרת ז'שעא, ובהנסמן בהערות שם.