Igrot Kodesh · Letter 8128 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

10 Elul* 5717,

Brooklyn,

To the members of the committee of Kfar Chabad*,

may Hashem grant you long life,

I greet you and bless you,

I have become aware of the following frightening information. Once again, someone has raised his hand against his fellow (note 1: See, on this subject, letters no. 5777 and 5783) and it seems that he subsequently followed through with action. Moreover, this took place in public, without the people present formulating the slightest protest. One has perhaps already forgotten what I wrote, in a similar case, a few years ago. It is possible that the inhabitants of Kfar Chabad* still possess the copy of my letter or even its original. And if my words are not sufficient, those of our holy Torah*, explaining the gravity of such a situation, surely will be. You must understand what I mean. By the present letter, I therefore wish to emphasize anew that what is said here does not concern solely the one who raised his hand and his antagonist, but rather the entirety of the village in which they reside, that is to say, in this case, all the inhabitants of Kfar Chabad*.

For precisely because this is Kfar Chabad*, what happened and therefore the gravity of the situation are even more frightening. Indeed, there is an absolute contradiction of one of the fundamental principles of Chassidus* in general and of Chassidus* Chabad* in particular, which was emphasized by the Admur HaZaken*, author of the Tanya* and Decisor of the profound part of the Torah*, author of the Shulchan Aruch* and Decisor of the revealed part of the Torah*, according to which the precepts: "You shall love your fellow as yourself" and "You shall love Hashem your Elokim*" are one and the same. This love "is the source of all the two hundred and forty-eight positive commandments, which flow from it" (note 2: According to the terms of the Tanya*). Among these commandments, there is, furthermore, the Mitzvah* of the fear of Hashem, which is the source of the three hundred and sixty-five prohibitions, since one fears to revolt against the Supreme King, the Holy One blessed be He. It results from this, globally, that this love is indeed the source of all the six hundred and thirteen Mitzvos*, "the body of the King." Now, from a positive formulation, one deduces... (note 3: A negative formulation. In this case, contravening this love calls into question the six hundred and thirteen Mitzvos* of the Torah*).

I do not wish to say more, on these terrifying subjects. I await, from your part, a detailed letter (note 4: The Rebbe underlines the word "detailed") describing to me what happened. You will also tell me if measures have been taken to protest against this. Upon receipt of the present letter, you will inform me, by telegram, of the name of the one who raised his hand and that of his mother, in order to implore the immense mercy of Hashem for him and for the members of his family. And the sooner the better. May Hashem grant that the time finally come to derive Chassidic* satisfaction from Kfar Chabad* and from what concerns it. With my blessing that you be inscribed and sealed for a good year,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

E. Kwint,

ח'קכח

ב"ה, יו"ד אלול, תשי"ז
ברוקלין.
ועד כפר חב"ד,

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

הגיעתני שמועה מבהילה.. והיא:

שקרה עוה"פ מאורע דהרמת יד על חבירו, וכנראה שגם בא לפועל ר"ל, ועוד זאת שהי' זה בפומבי ומבלי מחאה מהנוכחים.

אפשר שכבר נשכח מה שכתבתי בזה בהמאורע עד"ז שהי' לפני איזה שנים, ואפשר יש אצלם העתקה או מכתבי שלי, אצל אנשי הכפר. ואם דברי אינם מספיקים - הנה יספיקו ודאי דברי תוה"ק בגודל חומר הענין. וד"ל.

ובאתי עוד להדגיש בזה, שאין זה רק ענין פרטי של אותו שהרים יד וכו' והשני, אלא שזהו ענין הנוגע לכל הקבוץ בה דרים, ובמקרה דין - לכל תושבי הכפר חב"ד.

ובמקרה דכפר חב"ד הדבר מבהיל עוד יותר (ובמילא גם החומר שבדבר) עי"ז שזהו בסתירה מוחלטה לאחד [מ]יסודי תורת החסידות הכללית ותורת חסידות חב"ד שהודגש ע"י רבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה דתורה - שואהבת לרעך כמוך חד הוא עם ואהבת את ה' אלקיך, שאהבה זו היא שרש לכל רמ"ח מ"ע וממנה הן מנשכות וכו', שבכלל מ"ע היא גם מצות יראת ה' שהיא שרש לשס"ה ל"ת, כי ירא למרוד בממה"מ הקב"ה, נמצא שבכללות - האהבה היא שרש לכל תרי"ג המצות גופא דמלכא. ומכלל הן אתה שומע וכו'.

אין רצוני להאריך בענינים מבהילים כגון דא, ואחכה למכתב מפורט מהם בפרשת המאורע, וכן האם אחזו באיזה אמצעים בתור מחאה בהענין. ולהודיעני במברק תיכף בקבלת מכתבי זה, שם (ושם האם) האיש המרים יד למען לעורר ר"ר וכו' עליו ועל ב"ב שי', וכל ההקדם בזה ה"ז משובח.

ויהי רצון שסו"ס תתח[י]ל התקופה של קבלתת נח"ר חסידותי מכפר חב"ד ועניניו.

בברכת כתיבה וחתימה טובה.

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א,

א. קווינט

מזכיר

ח'קכח
נדפסה בקונ' "צדי"ק למלך" ג' ע' 60.

שקרה... דהרמת יד: ראה גם לעיל חט"ז אגרות ה'תשעז. ה'תשפג.