Igrot Kodesh · Letter 8147 — Chinuch

By the grace of Hashem,

Teves* 5718,

Brooklyn,

To the young man who fears Hashem and assumes a sacred mission (note 1: That of teaching),

Rav Elazar HaCohen (note 2: Rav E. Erentreu, of Yerushalayim*),

I greet you and bless you,

After a particularly long interruption, I have duly received your letter of the second candle (note 3: Of Chanukah*) and I read therein with pleasure that you are fulfilling a sacred mission, education based on sacred values, within the network Ohalei Yosef Yitzchak Lubavitch* in our Holy Land, may it be restored and rebuilt. Happy is the lot of all those who have adopted this activity, as the letter I addressed to all on the occasion of the first light of Chanukah* (note 4: This is letter no. 5951) also explains. It is surely needless to emphasize to you that ardor and eagerness in this matter are indispensable not only for yourself, but also for all those who present aptitudes in this domain (note 5: That of teaching) and whom you will succeed in convincing, in every place where your influence is exercised. This is for their good, not only in this world, but also in the world to come. This is quite evident.

It is clear that this exempts neither you nor your friends, among the youth of the Chabad* association, from carrying out great and numerous activities within the framework of this association. And I have already explained to several persons that one Mitzvah* draws another, as the Mishnah* specifies, that it is therefore inconceivable that the practice of one of them should prevent that of another. How much more is this the case here, since one can observe, even with one's eyes of flesh, to what extent all these actions complement one another. With my blessing for giving good news of all of this,

M. Schneerson,

ח'קמז

ב"ה, [...טבת], תשי"ח
ברוקלין.
האברך אי"א מלאכתו מלאכת שמים מו"ה

אלעזר שי' הכהן

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מנר השני, ונעם לי לקר[ות בו] שעוסק במלאכת הקודש, ובחינוך עטה"ק ברשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש אשר באה"ק ת"ו.

ואשרי חלקם של כל אלו שעוסקים בזה, וכמ[בואר] גם במכתבי הכללי מנר הראשון דחנוכה, לכללות אנ"ש אשר בא[ה"ק ת"ו] בהנוגע לחינוך.

ובודאי למותר לעוררו שלא רק בהנוגע לעצמו [צריך מר]ץ והשתדלות בהנ"ל, אלא שישפיע בכל מקום שידו מגעת שית[עסקו בזה] המוכשרים לזה, והרי טובתם היא לא רק בזה אלא גם בבא [וק"ל].

במ"ש אודות הקדמת זמן החתונה, הנה אם נשמר אצלו העתק מכתבו ויקרא עוד הפעם הטעמים לאי ההקדמה, בודאי יווכח עד כמה הם שלא בערך לחשיבות הענין, וק"ל.

- מובן שכל הנ"ל לא פוטר, לא אותו ולא חבריו בצעירי אגו"ח, מפעולות גדולות ורבות במסגרת צעירי אגו"ח. וכבר מלתי אמורה לכו"כ, שכיון שדבר משנה היא שמצוה גוררת מצוה, הרי פשיטא שאין כל מקום לומר שמצוה אחת תגרע בהאפשריות לקיום שאר המצות, ובפרט בפעולות האמורות, שגם בעיני בשר רואים איך שמסייעים הם ז[ה לזה].

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

מ. שניאורסאהן