Igrot Kodesh · Letter 8188 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

28 Nissan* 5719,

Brooklyn,

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and assumes

a sacred mission (note 1: That of teaching), Rav Shlomo Chaim (note 2: Rav S. H. Kasselman, spiritual director of the Yeshivah* Tomchei Temimim* Lubavitch of Lod*. See, regarding him, letter no. 7816),

I greet you and bless you,

I respond to your letter of Isru Chag* Pesach*. You ask me about the match found by this young man (note 3: A student of the Yeshivah* wishing to marry a young woman who does not yet fully practice the Torah* and the Mitzvos*). Now, it has already been explained, to use the formulation of our Sages (note 4: See, on this subject, letters no. 6750 and 6778), that "one does not mingle two causes of joy." In the same way, one does not mingle marriage and the education of the groom or the bride, whom one wishes, by this means, to bring closer to the Torah* and the Mitzvos*. Moreover, you write to me that neither she nor the members of her family possess religious knowledge. Such persons do not know to what extent the Torah* and the Mitzvos* find application at every step. Indeed, the world commits the error of thinking that religion is limited to the time of prayer in the morning and to Kiddush* on Shabbos*.

If their discussions are advanced, to the point that there is an engagement in this matter, then one should support them, to the extent possible. One must therefore ask him to speak to her, as quickly as possible, about the essential practices, as he knows them. Of course, he will mention, above all, what depends on the mistress of the house, that is to say, in particular, family purity, modesty, and the kashrus* of foods.

Another point, which is essential, no less than the preceding one: this young woman must, as quickly as possible, stay with a practicing family in order to observe with her own eyes, day by day, what a Jewish young woman must do. If it is absolutely impossible for her to be there the entire day, she will, at the very least, be present in this environment as often as possible. Likewise, she will study or one will teach her the abridged laws that are necessary. It is only after she has adopted this conduct for several weeks that they will meet once more and ask themselves whether she is in a position to fully accept all that she has learned.

I am surprised that you do not tell me a word about how the days of Pesach* went at the Yeshivah* Tomchei Temimim* and for its students. Certainly, a great number of them no doubt went home. Nevertheless, I hope that they received instructions on the conduct they were to have, in particular those who remained at the Yeshivah*. With my blessing for giving good news and, according to the formulation of my father-in-law, the Rebbe, for having a healthy summer,

M. Schneerson,

N.B.: As you requested, the present letter is addressed to you by passing over the waiting line.

ח'קפח

ב"ה, כ"ח ניסן, תשי"ט
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים

מו"ה שלמה חיים שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מא"ח הפסח.

... במ"ש אודות האברך... שי' ושאלתו בענין שידוך, כבר מלתי אמורה, בסגנון חז"ל דאין מערבין מצוה במצוה, שעד"ז אין לערב ענין שידוך עם חינוך של המדובר (או) המדוברת לקרבם לתורה ולמצותי'. ובפרט כפי שכותב, לא היא ולא ביתה יודעים מעניני דת, שמסוג זה אין משערים בנפשם עד כמה עניני תורה ומצות נוגעים על כל צעד ושעל, ולא כטעות העולם, שאין זה אלא ענין בבוקר בזמן התפלה ובשבת בזמן הקידוש, וכיו"ב.

באם ההתדברות בינם הי' באופן כהסגנון, אז עס האלט שוין ווייט, ז.א. שצריך לצדד ככל האפשרי בענין, אזי עכ"פ ההכרח הוא, שידבר עמדה בהקדם ע"ד ענינים העיקרים כפי שהם ידועים לו, ובזה כמובן לכל לראש - בהתלוי בעיקר בעקרת הבית, ז.

א. טהרת המשפחה, צניעות, כשרות המאכלים וכו'.

ועוד וגם זה עיקר לא פחות מהנ"ל, שבהקדם הכי אפשרי תעבור לדור בתוככי משפחה יראת ה', בכדי שתראה בעיני' בכל יום ויום, מהו ענין [בת] ישראל. ואם בשו"א אי אפשר דירתה כל היום כולו, עכ"פ בכל עת מצוא תהי' בסביבה זו. וכן שתלמוד או שילמדו עמדה עכ"פ קיצור דינים והלכות הצריכות, ורק לאחרי שיעברו איזה שבועות בהנהגה האמורה, יפגשו ביניהם עוד הפעם, וידונו אם מקבלת על עצמה במאה אחוז את כל מה שנודע לה ע"ד כל הנ"ל.

לפלא שאין מזכיר מלה בהנוגע לימי הפסח בישיבת תו"ת ותלמיד[י'], שאף שבטח חלק חשוב נסעו לביתם, בכ"ז תקותי שקבלו הוראות בהנוגע להתנהגותם ובפרט אלו שנשארו בכותלי הישיבה.

בברכה לבשו"ט ובסגנון כ"ק מו"ח אדמו"ר, צו א געזונטן זומער,

. שניאורסאהן

נ"ב. כבקשתו נשלח המכתב מבלי לחכות על התור.