Igrot Kodesh · Letter 8231 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

1 MarCheshvan* 5722,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I respond to your letter and I have good hope that you yourself and your friends flee all controversy, which may Hashem forbid, that you do not pronounce words of slander toward anyone, that you persuade others not to involve themselves in disputes. Each one will therefore devote himself to the study of the Torah*, to the practice of the Mitzvos*, to the extent of what is incumbent upon him. And, you will endeavor to make an addition in the matter. Indeed, we have received a particularly strict Injunction: "You shall love your fellow as yourself." How much more so is it a grave prohibition of the Torah* to seek the faults of another Jew!

When a person comes and creates an additional place in which to teach Torah* to Jews, the Halachah* decided by the Shulchan Aruch*, Yoreh Deah*, chapter 245, paragraph 22, stipulates that one cannot prevent him from doing so and it is in this regard that it is said: "Hashem desires to establish His justice. He magnifies and adorns the Torah*." It is surprising that you seem not to pay attention to this halachic* decision of our holy Torah*, Torah of life. Furthermore, the terms of this verse indicate that one must come to the aid of the one who acts in this manner. Our Sages observe (note 1: See tractate Berachos* 54a) that it is useless to complain about the past. Nevertheless, I wish to hope that, upon reception of the present letter, you will consult this decision of the Shulchan Aruch* and conform to it fully. Furthermore, in this way, peace will be multiplied. Now, it is peace (note 2: See, on this subject, the end of tractate Uktzin*) that is the receptacle containing the blessing of the Holy One, blessed be He. I await good news of all of this. With my blessing,

ח'רלא

ב"ה, א' מ"ח, תשכ"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו... תקותי חזקה שבורח הוא וחבריו שי' מכל ענין של מחלוקת ח"ו ולדבר לשון הרע על מי שהוא, ומשפיע גם על אחרים שלא יכנסו לכל ענין של מחלוקת, וכל אחד ואחד יעסוק בלימוד תורה וקיום המצות ככל המוטל עליו וישתדל להוסיף בזה.

ואם נצטוינו אזהרה חמורה, ואהבת לרעך כמוך, על אחת כמה וכמה שאיסור גמור מן התורה, לחפש חסרונות על בן ישראל חבירו, ואם בא מי שהוא ופותח עוד מקום ללמד בני ישראל תורה, פסק דין הוא בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמ"ה סעיף כ"ב) אשר אין יכולים למחות בידו ואדרבה על זה נאמר, ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, ולפלא שכנראה אינו שם לבו לפסק דין זה של תורתנו הק' תורת חיים, ואדרבה מלשון הכתוב הרי מוכח שצריך לסייע ביד העושה זה.

והנה אמרו חז"ל אין צועקין על העבר, אבל רצוני לקוות שתיכף בקבלת מכתבי זה יראה בפס"ד שו"ע האמור וימלא פס"ד זה במילואו ובפרט שעי"ז יתרבה השלום, והשלום הוא כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה, ואחכה לבשו"ט בכל האמור.

בברכה.

ח'רלא
אמרו חז"ל: ראה ברכות נד, א.

והשלום: ראה עוקצין בסופה.