Igrot Kodesh · Letter 8240 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

10 MarCheshvan* 5722,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem,

Rav Nosson Menachem (note 1: Rav N. M. Mandel, of Kew Garden. See, regarding him, letters no. 2488 and 2553),

I greet you and bless you,

I have duly received your letter of this Wednesday and, in its time, your book Rayonos Nosson (note 2: The reflections of Nosson) on the Torah*. I thank you for it. In conformity with my custom in such a case, I enclose below two or three remarks that I formulate, within the limits of what my time permits. May Hashem grant that you use your capacities and this opportunity that presents itself to you for all that concerns the Torah* and the Mitzvos*. Indeed, our Sages observe that: "great is the study that leads to action" and they say that: "the act is essential" (note 3: See tractate Kiddushin* 40b. See also letter no. 8238). You will do so with joy and enthusiasm, which our Torah*, Torah of life, also enjoins upon us, as the Rambam* says, at the end of the laws of the Lulav*. With my respects and my blessing for giving good news,

You know that, in a general manner, one does not raise an objection against a commentary (note 4: One and the same concept being able to receive several commentaries, divergent as the case may be), as the Shaar HaPesukim* says, concerning the verse Shemos* 1:14. Nevertheless...,

on the introduction: It would be necessary to modify at least the form thereof, for it is clear that, in a concrete manner, this concerns the recitation of the blessing of the Torah* when one writes a commentary upon it. It would therefore have been appropriate to specify that this concerns only the one who writes them before (note 5: The Rebbe underlines the words: "before," "morning," "resolutely," "including in the same context" and "for") having recited the blessing of the Torah* appearing in the morning (note 5) blessings.

at the beginning of the book, page 19: Why does the Torah* begin with a Beis rather than with an Aleph? In fact, one can object (note 6: To the answer ordinarily given to this question, the fact that Beis is the initial of Berachah, blessing) that several terms beginning with a Beis describe the opposite of the blessing. As for the fact that the Torah* could have begun with: "These are the descendants of the heavens," you will consult, on the question, the Tana Devei Eliyahu Rabba*, which says, at the end of chapter 31: "In what does the Beis distinguish itself? Because it is said: 'In the beginning, Hashem Elokim* created.' Now, it should have said: 'Hashem Elokim created in the beginning' (note 7: 'In the beginning (Bereishis), Hashem Elokim created' makes the Torah begin with a Beis, whereas 'Hashem Elokim created in the beginning' would have made it begin with an Aleph). In fact, it is a matter here of beginning with a Beis, initial of Berachah*, blessing. And, if you object that the Beis also introduces the verse: 'weep (Bacho), you shall weep'..." You will also see the Zohar*, volume 1, page 205b, which says: "The Beis came forth, which is a sign of blessing. It is not by the Aleph that the world was created, in order not to make room for 'the other side' (note 8: That of evil), which is called 'cursed' (note 9: Arur, a term that begins with an Aleph)."

at the same reference: Regarding the anteriority of the points (note 10: At the origin of the Attributes of Hashem, by which creation was effected), here is what the Pardes* says, at the beginning of gate 28: "It is established that the Sages of Israel received a tradition, from one generation to the next since Ezra the scribe, who himself received it, from one generation to the next, since Moshe our master, may he rest in peace, who heard it from Hashem on Mount Sinai, according to which the different points number twelve." The positions of the references you cite have already been contradicted for a long time. And, observe how great was the pain of the author of the Sdei Chemed*, who cited their words only to resolutely (note 5) dismiss them! You will consult, in this regard, the lengthy explanation of his discourse Pekuos Sadeh, which is found at the end of the Sdei Chemed* (note 11: Volume 9, chapter 4, from page 1916d).

at the end of the book, page 274: A Great One comments on the proximity that can be observed between the conclusion of the Torah* and its beginning. Now, it would have been necessary to revise the formulation of this passage. Indeed, it seems that you are alluding to the well-known explanation according to which a miracle accomplished by Moshe our master is more important than those that occurred subsequently, including in the same context (note 5). This was the case, for example, for the crossing of the Red Sea and the opening of the river Ginai, described by tractate Chullin* 7a. Indeed, the miracle of Moshe was the introduction, the first. Now, the origin of this explanation is the commentary of the Baal Shem Tov* on the affirmation of our Sages according to which: "the entire world is nourished for (note 5) Chanina my son," who himself realized such an introduction. You will consult the Sefer Toledos Yaakov Yosef*, at the beginning of Parshas Kedoshim*, as well as what the Admur HaZaken* writes, in the Likkutei Torah*, at the end of Parshas Tazria*. As for this proximity, one can also recall the question posed by our Sages, in tractate Nedarim* 39b: "Is it not said that there is 'nothing new under the sun'?" This is the meaning of the continuation of the verses: "for all the signs and for all the miracles that he accomplished." And, this was not a new thing, for: "in the beginning, Hashem Elokim* created..." and "the Holy One, blessed be He, established a condition with the original creation," which also applies to miracles, as our Sages explain, in Midrash Bereishis Rabbah, chapter 5, paragraph 5, the Zohar*, volume 2, page 198b, the commentary on the Mishnah* and the Tosafos Yom Tov* on tractate Avos*, chapter 5, Mishnah 6.

ח'רמ

ב"ה, יו"ד מ"ח, תשכ"ב
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ הרב נתן מנחם שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום הרביעי, ובעתו נתקבל ספרו רעיונות נתן על התורה, ות"ח.

וכמנהגי בכגון זה, מועתק בשולי הגליון, עכ"פ ב'-ג' הערות - מפני שאין הזמן גרמא.

ויהי רצון שינצל כשרונותיו ואפשריותו בעניני תורה ומצות, שהרי מתאים למאמר חז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, והמעשה הוא עיקר.

ויעשה זה מתוך שמחה וטוב לבב, שהרי גם זה מציווי תורתנו תורת חיים (עיין רמב"ם סוף הלכות לולב)

בכבוד ובברכה לבשו"ט

בכלל ידוע דאין משיבין על הדרש (שער הפסוקים שמות א, יד) - בכ"ז כו'.

לההקדמה . לכאורה צריך תיקון בסגנון עכ"פ - כי פשיטא שבנוגע לפועל כל המדובר ע"ד ברכת התורה בכתיבת ד"ת - הוא רק בכותב קודם אמירתו ברכת התורה שבברכות השחר .

בתחלת הספר. ע' יט. למה התחלת התורה בבי"ת ולא באל"ף כו' וקשה שכמה תיבות מתחילות בבי"ת ותוכנם היפך הברכה כו'. וי"ל דהקושיא דהו"ל להתחיל בפ' אלה תולדות השמים וגו' - ראה תנדא"ר ספל"א: ומה נשתנה הבי"ת כו' שנאמר בראשית ברא אלקים כו' והלא אין ראוי לומר אלא אלקים ברא בראשית כו' בתחלה בבי"ת שהוא לשון ברכה כו' וא"ת הלא כתיב בבי"ת בכה תבכה כו'. - ועיין זח"א (רה, ב): באת בי"ת דאיהו סימן ברכה כו' אל"ף כו' לא אתברי בי' עלמא כו' בגין דלא למיהב דוכתא לסט"א דאיקרי ארור כו'.

שם ע"ד קדמות הנקודות. ז"ל הפרדס שער כח בתחילתו: המפורסמם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד מרע"ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם י"ב כו'. עכ"ל. והספרים שמביא כ' - כבר סתרו דבריהם מאז ומקדם. וראה כמה גדול הי' הצער שנצטער בעהמ"ס שדי חמד על שהביא דעתם אע"פ שרק ע"מ לדחותה בהחלט . עיין בכ"ז במאמר פקועות שדה שלו שבסו"ס שד"ח - בארוכה.

בסוף הס' ע' 274 סמיכות התורה סופה לתחילתה בשם גדול אחד. הל' צריך תיקון, כי כנראה כוונתו להפי' הידוע שגודל הנס דמרע"ה על הנסים דלאח"ז אף שהיו באותו ענין עצמו (וכמו קרי"ס וגינאי חלוק לי מימיך - דחולין ז, א), כי נס דמשה הי' בראשית - הראשון. והיסוד לפי' זה - הוא פי' הבעש"ט במרז"ל כל העולם ניזון בשביל (שפתח ועשה) חנינא בני (ראה ס' תולדות יעקב יוסף ר"פ קדושים. ועיין ג"כ מש"כ רבנו הזקן בלקוטי תורה ס"פ תזריע).

- בסמיכות הנ"ל יל"פ ע"פ קושית רז"ל (נדרים לט, ב) והכתיב אין כל חדש תחת השמש. וזהו המשך הכתובים: לכל האותות והמופתים גו' אשר עשה גו' (ואין זה חדש כ"א) בראשית ברא גו' כי תנאי התנה הקב"ה עם כל מע"ב בעת הבריאה בנוגע לנסים (כדרז"ל (ב"ר פ"ה ה. זח"ב קצח, ב) פיהמ"ש ותויו"ט אבות פ"ה מ"ו).

ח'רמ
הרב נתן מנחם: מאנדל, קעוו גארדן. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ח ב'תפח. ב'תקנג.

למאמר חז"ל: קידושין מ, ב.

במאמר פקועות שדה.. שד"ח: ח"ט ס"ד (א'תתקטז, ד ואילך).