Igrot Kodesh · Letter 8242 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

20 MarCheshvan* 5722,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I respond to your letter, in which you solicit my blessing. At a propitious moment, the name of all those you cite will therefore be mentioned once more near the holy tomb of my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us. You also write to me about what is known (note 1: An involuntary nocturnal seminal emission) and you tell me that you read Tehillim* before going to sleep. Now, it seems to me that I have already written to you that the best solution, in the matter, is forgetfulness. Concretely, to forget does not mean to fight against the bad thought. One must truly forget it and invest one's thought in another domain or, better still, in the words of the Torah* and of the prayer. For, if a little light pushes away much darkness, how much more can much light do so. In this case, the reading of Tehillim* goes against forgetfulness, this is quite evident.

I add that the Chassidim* do not have the custom (note 2: See Sefer HaMinhagim*, page 20, Likkutei Sichos*, volume 18, page 435 and letter no. 8485) of reading Tehillim* at night, before its second half, with the exception of Rosh Hashanah* and Yom Kippur*. I address you my blessing that the teaching of our Sages (note 3: In tractate Megillah* 6b) be fulfilled, according to which: "If you make efforts, they will be crowned with success." Of course, this effort must bear on the study of the Torah*, on the practice of the Mitzvos* in the best manner. It is in this way that the promise of our Sages (note 4: Formulated above) can be fulfilled. With my blessing to give good news of all of this,

ח'רמב

ב"ה, כ' מ"ח, תשכ"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו בקשת ברכה פ"נ.

בעת רצון יזכירו עוד הפעם את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ולכתבו אודות ענין הידוע, ואשר אומר תהלים לפני השינה.

כמדומה כבר כתבתי לו, שעצה היעוצה בכגון זה הוא היסח הדעת, והיסח הדעת אינו ענין של מלחמה עם המחשבה לא טובה אלא להסיח הדעת מזה ולהעסיק את המחשבה בענין אחר ומה טוב באותיות התורה ותפלה, שאם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור, והרי האמירה האמורה - שאומר תהלים - הוא היפך מהיסח הדעת, וק"ל.

ועוד להעיר, שנוהגים אנ"ש שאין אומרים תהלים בלילה קודם חצות לילה, לבד מראש השנה ויום הכפורים.

בברכה שיקים מאמר חז"ל יגעת ( יגיעה בלימוד התורה והידור בקיום המצות, ותקוים בו הבטחת חז"ל) ומצאת.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

ח'רמב
שנוהגים: ראה גם ס' המנהגים ע' 20. לקו"ש חי"ח ע' 435. לקמן אגרת ח'תפה.

מאמר חז"ל: מגילה ו, ריש ע"ב.