Igrot Kodesh · Letter 8252 — Chinuch

By the grace of Hashem,

29 MarCheshvan* 5722,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I respond to your letters of 21 and 26 Cheshvan*, in which you briefly describe the Chassidic* gathering that took place and the news from here that were transmitted during it. May Hashem grant that this be useful for the purpose of the creation of each one, within all of Israel, which is, in the terms of the Mishnah*: "I was created to serve my Creator," as Chassidus* emphasizes, with joy and enthusiasm, advancing, adding and illuminating.

Furthermore, we are on the eve of the month of Kislev*, that of deliverance (note 1: In particular of the Admur HaZaken from the tsarist prisons, on 19 Kislev), as Igeres HaKodesh* explains, chapter 4, which also includes the deliverance of each one, from all that constitutes an obstacle and conceals the service of the Creator, this being the purpose of existence, as we indicated by citing the words of our Sages, at the end of tractate Kiddushin*. With my blessing for giving good news of all of this,

You also speak to me of your sacred mission within the society of the last duty and of the manner in which certain persons consider this function (note 2: With denigration toward the one who devotes himself to the deceased). You will understand that I am astonished and particularly surprised by this. As for all that concerns the Chassidim*, it is appropriate, here again, to draw a clear teaching from the words of our masters and from their accounts (note 3: See, on this subject, the Beis HaRav, chapter 4, page 5b). In this case, the Admur HaZaken*, as a child, was enrolled by his father in such a society and, subsequently, he specified that he was grateful to his father for having done so. Of course, these accounts of our masters, like all the others, deliver, without a doubt, a lesson to ourselves as to our children. All of this is quite evident.

ח'רנב

ב"ה, כ"ט מ"ח, תשכ"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתביו מכ"א וכ"ו חשון, בם כותב ראשי פרקים מההתועדות ומסירת הפ"ש מכאן,

ויהי רצון שיפעל כל הנ"ל לתכלית בריאת כאו"א בתוככי כלל ישראל, שהוא כפסק המשנה אני נבראתי לשמש את קוני וכמודגש בתורת החסידות מתוך שמחה וטוב לבב ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור.

ובפרט שעומדים אנו בערב חדש כסלו, חדש הגאולה וע"פ המבואר באגה"ק סי' ד', גם גאולת כאו"א מענינים המעלימים ומסתירים בעבודתו לקונו, שזהו תכלית בריאתו - כנ"ל בדברי רז"ל במסכת קדושין בסופה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

לכתבו ע"ד עבודתו בקודש בח"ק והיחס מאיזה אנשים לזה - מובנת הפליאה והתמי' הכי גדולה על יחס כזה. וכבכל עניני אנ"ש - גם בזה יש ללמוד ברור מדברי רבותינו נשיאינו בסיפורם, אשר אדה"ז רשמו אביו (עוד בילדותו) לשמש בח"ק. ואמר אדה"ז - שמחזיק טובה לאביו ע"ז. - שככל סיפורי רבותינו בודאי גם בזה הוראה לנו ולבנינו. וק"ל.

ח'רנב
בח"ק: בחברה קדישא.

בסיפורים: ראה גם בית רבי פ"ד (ה, ב).