Igrot Kodesh · Letter 8275 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

25 Kislev* 5722,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem, of

multiple accomplishments, Rav Shimon Yisrael (note 1: Rav Sh. Y. Pozen, of Brooklyn, Rabbi of Shafran. See, regarding him, letter no. 8332),

I greet you and bless you,

According to what I retain in my memory, we have already met once. Now, I have just been brought the Siddur* of the Arizal*, by Rav Sh. of Rashkov, of which you yourself are the editor, as the foreword indicates. Basing myself on the promise of our Sages (note 2: In tractate Avos*, chapter 4, Mishnah* 2) according to which one Mitzvah* draws another, I must, by the present letter, express to you (note 3: See, on this subject, letter no. 8332) my profound hope that this act of disseminating the wellsprings (note 4: Of Chassidus*), those of the wisdom of Truth, by means of a publication reaching the outside, will indeed have a continuation. I mean that one will study this wisdom, that of Kabbalah*, which is the profound dimension of the Torah*, which, in our era, has been revealed by Chassidus*.

And, one can, on this subject, establish the following a fortiori reasoning. Regarding the reflections that must accompany prayer, Hashem made it so that each brain and each heart are not capable of integrating them. In this matter, one must therefore involve both the brain and the heart. Furthermore, it is clear that one must study these themes of reflection, in order to know them well, whereas conversely, one can learn the profound dimension of the Torah*, the wisdom of Kabbalah* and, despite this, "pray with the mind of a child," to use the expression of the early Sages, in this matter and one will consult, on this subject, the responsa of the Rivash*, chapter 157.

Before putting the Mitzvos* into practice, study that leads to action is therefore necessary. How much more is this the case when it concerns the reflection linked to prayer, for it requires prudence, from various points of view, as various texts establish. Of course (note 5: See, on this subject, letter no. 8310), the study of Kabbalah* does not suffice, in this matter. One must also learn Chassidus*, which clarifies its notions and expresses them in all their abstraction. If one dismisses such an approach, "the Baal Shem Tov* asks not to study the books of Kabbalah*," according to the terms of the Tzemach Tzedek*. Indeed, when one does not know how to: "extract the concepts from their materiality, such study renders very coarse, although the words of the Arizal* are worthy of faith and true, when he employs the Name Shechinah* to designate the Attribute of Royalty, Malchus*." One will consult, on this point, the Shoresh Mitzvas HaTefilah*, of the Tzemach Tzedek*, at the end of chapter 2 and at chapter 8.

You have influence on numerous persons. It is therefore certain that the merit of the many depends on you. You must disseminate the study of Chassidus*, as the days of Chanukah* teach, by advancing, by adding, by illuminating, through the Torah* of light and through the luminary of the Torah* (note 6: Its profound dimension). As a sign of friendship, when I received this Siddur*, I drafted some notes, although quickly. You are preparing the edition of this work and I therefore enclose these notes for you. With my respects and my blessing,

M. Schneerson,

Regarding the Siddur* of the Arizal* by Rav Sh. of Rashkov, Brooklyn, 5721 (note 7: 1960)

The Shem HaGedolim HeChadash* writes, regarding Rav Sh. of Rashkov, that he was a disciple of the Maggid* (note 8: Of Mezritch*) and not of the Baal Shem Tov*. But, one can question this.

At the beginning, page 2a: On the Tikkun*, in general, one will consult the Shaar HaKavanos*, morning prayer, commentaries 2 and 3, the Pri Eitz Chaim*, gate of prayer, chapter 1, paragraphs 5 and 7, the Olas Tamid*, seventh commentary, chapter 8 of the edition published in Yerushalayim* in 5667 (note 9: 1907), the Nahar Shalom*, page 48a and from page 54a, which is also printed at the end of the Eitz Chaim*, Warsaw edition, the Shemen Sasson* on the Shaar HaKeilim*, at this reference and in the fourth part, order of the morning prayer, paragraph 6.

At the line beginning with "in general": one must say: "that which is exterior" in place of: "those which are exterior."

At the line beginning with: "if he does not turn toward the Tzitzis* and the Tefillin*": One will consult tractate Berachos* 15a, the Zohar*, volume 3, page 120b and the Bayis Chadash* on the Tur* Orach Chaim*, at the end of chapter 2.

At the line beginning with: "In Asiyah*, good and evil are intermingled, but not in Yetzirah*": One can question this, for, in practically all texts, it is said that good and evil are intermingled also in Yetzirah*, as say, in particular, the Eitz Chaim*, gate 47, chapter 4, the Samach*, chapter 3, the Mishnas Chassidim*, treatise "sanctuary of the forces of evil," chapter 4. Only the Eitz Chaim*, gate 43, at the end of the introduction of the commentary, says that such a mixture does not exist in Yetzirah*. And, you will also see the Shaar HaLikkutim* on the verse: "And, Avimelech observed." The Toameiha Chaim Zachu*, on the Eitz Chaim*, gate 47, chapter 4, establishes a difference between deficiency and merit, but one can truly question all of this. The Saraf Pri Eitz Chaim*, by Rav Moshe of Dalina, one of the disciples of the Baal Shem Tov*, gate 1, in the commentary: "He will address," writes: "In Yetzirah*, they do not intermingle." On the other hand, the Shaar HaKeilim*, previously cited, third part, indicates, on this subject: "In Asiyah* and in Yetzirah*, good and evil are mingled." This is also what say the Pri Eitz Chaim*, same reference, chapters 5 and 7 and the Olas Tamid*, at this reference.

At the end: On the order of mourning, at the line: "from his mouth, one cannot go." This is what the Mishnas Chassidim* says, in the treatise "beneficence," at the end of chapter 2.

At the line: "Him": This is quite evident in tractate Horayos* 13b, which states it without further specification. This is, on the other hand, what the Taamei HaMitzvos*, by Rabbi Chaim Vital*, explains, at the end of Parshas Vayechi*. This is also what the Mishnas Chassidim* says, at this reference.

Furthermore, if one bases oneself on the statement of our Sages (note 10: In tractate Eruvin* 21b) who emphasize the importance of making handles for the basket (note 11: Of indicating the references of what one explains), it would be good:

a) to establish an index and the more detailed it is the better,

b) to specify the references of the pages and leaves, which is missing at the beginning of the second part and at the end of the third,

c) that there be a single pagination from one end of the work to the other rather than beginning again at page 1 at the beginning of the second part, then at the beginning of the third.

ח'רעה

ב"ה, כ"ה כסלו, תשכ"ב
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ רב פעלים וכו'

מו"ה שמעון ישראל שי'

שלום וברכה!

על יסוד מה שכרשום בזכרוני נפגשנו פעם, ועתה הובא לי סידור האריז"ל להר"ש מרשקוב, שכרשום בהקדמה עשה כת"ר בהו"ל שלו,

עלי בזה החובה להביע תקותי חזקה, על יסוד הבטחת חז"ל מצוה גוררת מצוה, שפעולה האמורה בהפצת המעינות, מעינות חכמת האמת בדפוס, ז. א. שמגיע גם חוצה, תהי' לה המשך, כוונתי - בלימוד חכמה זו, חכמת הקבלה פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות ובמכש"כ וק"ו:

ומה בנוגע לכוונות התפלה עשה כו' אשר לאו כל מוחא ולבא סביל דא, והרי לזה זקוקים הן להמוח והן להלב, ועוד דפשיטא שבנוגע לכוונות התפלה מוכרחים ללמוד הענינים, משא"כ להיפך - אפשר ללמוד פנימיות התורה חכמת הקבלה, ו(בלשון הראשונים) להתפלל לדעת זה התינוק (עיין שו"ת הריב"ש סי' קנ"ז).

שאם בנוגע לקיום המצות - צ"ל מקודם לזה לימוד שמביא לידי מעשה, עאכו"כ בנוגע לכוונת תפלה שזקוקים לכמה זהירות בזה, וכמבואר בכ"מ.

ומובן שלימוד הקבלה אינו מספיק בזה ומוכרח לימוד החסידות המבאר הענינים שבקבלה ומפשיט אותם מגשמיותם, כי בלי הפשטה זו, הרי בלשון אדמו"ר הצמח צדק "ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה (כי בלי ידיעה זו) להפשיט הדברים מגשמיותן, מתגשם מאד ע"י לימוד זה וכו' ואע"פ שדברי האריז"ל הם נאמנים ואמיתיים, וכשקראו שכינה למדת מלכות וכו'", עיין שרש מצות התפלה להצ"צ סוף פרק ב' ושם פרק ח'.

וכיון שלכת"ר השפעה על כו"כ, בודאי שזכות הרבים תלוי בו - להפיץ לימוד תורת החסידות, וכהוראת ימי חנוכה - דמוסיף והולך באור, תורה אור ומאור שבתורה.

לחביבותא דמילתא בקבלתי סידור הנ"ל ציינתי באיזה ענינים עכ"פ בחפזה, וכיון שעסק כת"ר בהכנה לדפוס, מצורף בזה.

בכבוד ובברכה

מ. שניאורסאהן
לסידור האריז"ל - הר"ש מרשקוב. ברוקלין, תשכ"א.

הר"ש מרשקוב - בשה"ג החדש כותב שהוא מתלמידי הה"מ (ולא מתלמידי

הבעש"ט). וצ"ב.

בתחלתו. ב. ע"א כללות תיקון כו': ראה בכ"ז: שער הכוונות תפלת השחר דורש ב-ג. פע"ח שער התפלה פ"א, ה, ז. עולת תמיד ד"ז, ח (בדפוס ירושלים, תרס"ז). נהר שלום מח, א. נד, א ואילך (נדפס גם בסו"ס ע"ח דפוס ווארשא). שמן ששון לשעה"כ שם.

שם ח"ד סדר תפלת שחרית אות ו.

שורה המתחלת כללות לחיצונים צ"ל: לחיצונית

שורה המתחלת מלולא יפנה ציצית תפלין להעיר מברכות טו, א. זח"ג קכ, ב. ב"ח לטואו"ח סו"ס ב.

שורה המתחלת כי בעשי' בעשי' כו' מתערבים טו"ר כו' ביצירה לא מעורבים צ"ע כי (כמעט) בכל מקום מבואר אשר ביצי' מעורבים טו"ר (ע"ח שער מז פ"ד. שמ"ח פ"ג.

מ"ח מס' היכלות הקליפות פ"ד. ובכ"מ). - ורק בע"ח שמ"ג סוף ההקדמה להדרוש כתב שביצירה אינן מתערבים.

וראה ג"כ שער הליקוטים עה"כ וישקף אבימלך.

- בס' טועמי' חיים זכו על הע"ח שמ"ז פ"ד מחלק דכאן בעת הפגם וכאן בעת הזכות. וצע"ג -

והנה גם בס' שרף פע"ח (להר"ר משה מדאלינא, מתלמידי הבעש"ט) ש"א פ"ב בביאור דיפנה כו' כותב "דביצירה אינן מעורבין".

אבל בשעה"כ (הנ"ל ד"ג) כותב בביאור ענין זה עצמו "כי בעש' ויצירה יש תערובות טו"ר". וכ"ה בפע"ח שם פ"ה ופ"ז, ובעו"ת שם.

בסופו. סדר האבילות. שיטה מפיו אין לילך כו'. כ"ה במ"ח מס' גמ"ח ספ"ב.

שיטה הוא. כשהוא בולט בהוריות יג, ב - כתב סתם, אבל כן מפרשו בטעמ"צ להרח"ו ס"פ ויחי. וכ"כ במ"ח שם.

על יסוד מחז"ל בחשיבות דאזנים לקופה נכון: א) עריכת מפתח. וכל הפירוט יותר במפתח - ה"ז משובח. ב) ציון כל הדפים וגם העמודים (חסר זה בתחלת ח"ב, בסוף ח"ג וכו'). ג) ציון זה יהי' בחדא מחתא - מתחילת הסי' ועד סופו . ולא אשר ח"ב וח"ג יתחילו עוה"פ מן א.

ח'ערה

חלקה נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 593 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

מו"ה שמעון ישראל: פאזן, ברוקלין. הרב דשאפראן. אגרת נוספת אליו - לקמן ח'שלב.

עלי בזה החובה: בהמשך לזה לקמן אגרת הנ"ל.

הבטחת חז"ל: אבות פ"ד מ"ב.

ומובן: ראה גם לקמן אגרת ח'שי.