Igrot Kodesh · Letter 8279 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

26 Kislev* 5722,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I respond to your letter of 4 Kislev*, which has just reached me. At a propitious moment, your names will be mentioned near the holy tomb of my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us, in conformity with what you write to me. It is quite evident that daily conduct must be based on the teachings of our Torah*, Torah* of life, as well as on the practice of its Mitzvos*, of which it is said: "One shall live by them." Such is, furthermore, the channel and the receptacle that make it possible to receive the blessing of Hashem, in all the needs of man and of the members of his family.

Regarding your difficulties in earning your livelihood, one knows the counsel (note 1: See, on this subject, letters no. 7336, 8182, 8343, 8376 and 8467) that our Sages give: one must multiply one's contribution to Tzedakah* and distribute it on many occasions. One of the propitious moments for this is, each weekday, before the morning prayer. One will then give some coins. You also speak to me about your morale. You must therefore meditate on what is at the very foundation of our faith and of our Torah*. Hashem, blessed be He, grants to each one His Providence. He is the Essence of good and it is in the nature of the One Who is good to do good. Nevertheless, it is necessary to prepare receptacles for this, which means that one must lead a life in conformity with the Will of Hashem, as He has revealed it to us in our Torah*, Torah* of life. If this awareness is engraved in your mind, there is no reason to think that knowing that Hashem considers your actions at this instant (note 2: The Rebbe underlines the words: "at this instant" and "much"), you would do what logic can in no way justify.

You tell me that you find no interest in your work. Nevertheless, the salary you receive gives you the means to provide for the needs of the members of your family and no doubt also to contribute Tzedakah*, from time to time. During your free time, you can also study the Torah*. Now, this is indeed the greatest interest that a man can conceive of his life. You also specify that you have little time left to study the Torah*. Now, in your situation, you are not asked to study it for many hours. Begin therefore, but do so immediately, with a small moment, each day. Then, shortly after, you will add to it a few more moments. Then, without a doubt, you will realize that you have much (note 2) free time to study the Torah*. According to the terms of our Sages (note 3: In tractate Eruvin* 82b), "the appetite for what is sweet is more frequent" (note 4: Which means that one consumes it more broadly).

The custom, in such a case, is to study, above all, the laws that are applicable on a daily basis, in order to determine what one must do and what is forbidden.

We are in the days of Chanukah*, whose content is an addition of light, from day to day, by advancing and by adding. May Hashem grant that it be so in all that concerns you. With my blessing to give good news of all of this,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ח'רעט

ב"ה, כ"ו כסלו, תשכ"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מד' כסלו, שהגיעני ז"ע.

בעת רצון יזכירום על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו.

ומובן וגם פשוט אשר הנהגה בחיי היום יומים מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם, הרי זה גם הצנור והכלי לקבלת ברכת השי"ת בהמצטרך לאדם ולביתו.

ובנוגע לענין דוחק פרנסה, ידועה עצה היעוצה מחז"ל, להרבות בצדקה ולחלקה לרבות פעמים, ומהזמנים המסוגלים לזה הוא בכל יום חול קודם תפלת הבקר להפריש פרוטות אחדות לצדקה.

ולכתבו אודות יציבות רוחו - עליו להתבונן ביסוד אמונתנו ותורתנו, אשר השם יתברך ויתעלה הוא המשגיח על כל אחד בהשגחה פרטית והוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב, אלא שצריך להיות כלים מוכנים לזה. ז. א. חיים על פי רצון ה' כפי שגילה לנו בתורתנו תורת חיים, וכשיהי' הענין חקוק במוחו הרי אין מקום לומר, שכשיזכור שהשי"ת מתבונן עתה במעשיו, יעשה דבר שאין לו מקום בשכל.

ולכתבו שאינו מוצא טעם בעבודתו, הנה כיון שהמשכורת שמקבל נותנת לו האפשריות לפרנס בני ביתו שי' ובטח גם להפריש לצדקה מזמן לזמן, ובזמנים פנוים גם ללמוד הרי זהו טעם הכי חזק ונעים שאפשר לאדם ולמצוא בחייו.

ולכתבו שאין לו זמן פנוי כל כך ללימוד התורה, במצבו אין נדרש ממנו שילמוד כו"כ שעות, כ"א שיתחיל (אבל - תומ"י) משעה קטנה ביום לראשונה ולאחרי משך זמן לא ארוך יוסיף על שעה קטנה זו עוד רגעים אחדים, ובודאי יווכח אשר יש לו כמה זמן פנוי ללימוד התורה, ובסגנון חז"ל רווחא לבסומי שביק, ונוהג בכגון זה שלכל לראש לומדים הלכות הצריכות בחיי היום יומים לדעת את המעשה אשר עליו לעשות והדברים אשר אסור לעשות.

והרי נמצאים אנו בימי חנוכה, שענינם להוסיף מיום ליום באור, הלוך והוסיף, יהי רצון שיהי' כזה בכל עניניו.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ח'רעט
ידועה עצה היעוצה: ראה גם לעיל חכ"א אגרת ח'קפב. חי"ט אגרת ז'שלו. לקמן ח'שמג. ח'שעו. ח'תסז.

ובסגנון חז"ל: עירובין פב, ב. וש"נ.