Igrot Kodesh · Letter 8286 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

29 Kislev* 5722,

Brooklyn,

To the members of the rabbinical committee of East Flatbush,

may Hashem grant you long life,

I greet you and bless you,

After a long interruption in the sending of news (note 1: See, on this subject, letters no. 6243 and 8550) relative to your sacred actions for purifying the holy people, for the construction of a Mikveh* in your neighborhood, I received, with pleasure, your information dating from the second light (note 2: Of the festival of Chanukah*) according to which this construction is continuing. As these days teach, in which your letter and my present response are drafted, may Hashem grant that one observe an addition, in this matter, from day to day and that those who began to accomplish this inestimable Mitzvah* bring it themselves to its conclusion. And, may it be so very soon, in what we ourselves perceive as near.

In fact, this is linked to the content of these days of Chanukah*. Indeed, war was then declared because they (note 3: The Greeks) wished: "to make them transgress the Decrees of Your Will." It is thus that one must also understand the notions of purity and impurity. Indeed, it is quite clear and evident that these two situations result from decisions of the Torah*, transcending reason. They thus form part of the Decrees of the Torah*, in the same way as immersion in a ritual bath, as the Rambam* explains, at the end of the laws of the Mikveh*. May Hashem grant that the conclusion of the Rambam* at this reference be soon fulfilled: "I will sprinkle upon you pure waters," which follows: "I will take you from among the nations. I will gather you from all the countries and I will lead you to your land," at the true and complete redemption, by our righteous Moshiach*.

To pass from one idea to another while remaining in the same context, I would say that these words of the Rambam* belong, certainly, to the Aggadah*, but that we nonetheless deduce from them an important principle of the laws of purity. He says, indeed: "It is clear and evident... (note 4: That these laws transcend reason). There exists however an allusive meaning: he who intends to purify himself immerses, for this purpose, in a ritual bath and, in this way, he becomes pure. In the same way, he who wishes to purify himself morally will distance himself from the causes of impurity and he will immerse his spirit in the waters of pure Knowledge." It is thus that by wishing to deliver a teaching, one receives one. Ritual immersion does not have solely the purpose of divesting oneself of impurity, of "distancing oneself from the causes." It is also a means of purifying oneself, of "immersing one's spirit in the waters of pure Knowledge." And, this result is lasting, in the same way as this introduction into the waters of pure Knowledge.

You will consult the analysis of the Rav of Rogatchov*, on this subject, in the Tzafnas Paneach*, section "gifts to the poor," page 37d. You will also see the Mefaneach Tzefunos* by Rav Kocher, page 122, which reproduces his words. With my respects and my blessing of success in your sacred mission,

ח'רפו

ב"ה, כ"ט כסלו, תשכ"ב
ברוקלין.
ועד הרבנים דאיסט פלטבוש

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

לאחרי ההפסק הארוך בידיעות ע"ד פעולתם בקדש טהרת עם קדוש, בנין המקוה בשכונתם הט', נעם לי לקבל הודעתם מנר השני אשר הולך הבנין ונבנה.

ויהי רצון אשר כהוראת ימים אלו, בם נכתב מכתבם, ומכתבי מענה, יהי' גם בהאמור הולך ומוסיף מיום ליום, וכל אותם שזכו להתחיל במצוה רבה יברכו על המוגמר.

ויהי רצון שיהי' זה בקרוב ממש בעגלא דידן.

והרי יש גם שייכות בין תוכן ימי חנוכה, שהמלחמה היתה על שרצו להעבירם מחוקי רצונך וכו' חוקים דוקא, שזהו גם ענין הטומאה והטהרה, שהרי דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן, והרי הן מכלל החוקים וכן הטבילה (רמב"ם סוף הלכות מקואות).

ויהי רצון שיקוים בעגלא דידן, כסיום דברי הרמב"ם שם וזרקתי עליכם מים טהורים הבא לאחרי - ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

ומענין לענין באותו ענין: דברי הרמב"ם שם, אף שלכאורה מחלק האגדה הם, עיקר גדול בהלכות טהרה למדנו מהם. וז"ל: דבר ברור וגלוי כו' רמז יש בדבר כשם שהמכוון לבו לטהר כיון שטבל טהר כו' כך המכוון לבו לטהר נפשו כו' כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור. עכ"ל. וה"ז בא ללמד ונמצא למד, אשר הטבילה היא לא רק ענין סילוק טומאה (לפרוש מאותן העצות) כ"א גם פעולה לטהרה (הביא נפשו במי הדעת) ופעולה נמשכת (כשם שהיא פעולת הביאה במי הדעת).

לברר חקירת הגאון הרגצובי בזה (בס' צפנת פענח מתנות עניים לז, ד. וראה ס' מפענח צפונות להרב כשר שי' ע' קכב - שהעתיק דבריו כו').

בכבוד ובברכת הצלחה בעבודתם בקדש.

ח'רפו
לאחרי ההפסק הארוך: ראה לעיל חי"ז אגרת ו'רמג - אליהם. לקמן ח'תקנ.