Igrot Kodesh · Letter 8288 — Faith & Bitachon

(End of Chanukah*)

You (note 1: This letter is addressed to Rav Ephraim Eliezer Yalles, of Philadelphia. It was drafted on his letter of Wednesday 28 Kislev*, fourth light of Chanukah*. See, regarding him, letters no. 7963, 8321, 8454, 8618 and 8637) ask me (note 2: Rav Yalles wrote: "On this subject, I reviewed the chapter at the end of the Kuntres Acharon* that we had mentioned in the sanctuary of our holy and pure master, the Rebbe Rayatz*, whose merit will protect us. Indeed, the purpose of the Admur HaZaken* is not to specify or explain the laws of Shabbos* and their sources, but rather to emphasize the gravity of useless conversation during this day. He mentions, on this subject, an explanation from Kabbalah* according to which every Mitzvah* has both a profound dimension and an external aspect. And, this is also the case for Shabbos*. It would therefore have been sufficient to mention the external aspect of Shabbos*, 'Guard,' the fact that: 'He rested,' then its profound dimension. Now, his holy and luminous words seem to indicate that he also intends to mention: 'Remember.' Therefore, why does he not introduce his words by the external aspect, as it is said: 'He sanctified it and He blessed,' then by the profound dimension, as it is said: 'Shabbos* for Hashem your Elokim*.' I therefore formulate the following supposition. The Admur HaZaken*, in his wisdom, expresses both the external aspect and the profound dimension of: 'Remember' when he says: 'The profound meaning of the prayer of Shabbos*.' This is not the case, on the other hand, for: 'Guard,' the cessation of all material activity not being included in the fact of abstaining from useless words") about the end of Igeres HaKodesh* (note 3: The fourth section of the Tanya*), of the Admur HaZaken*, at the paragraph: "You shall formulate reproaches." Indeed, the external aspect of the Injunction: "Remember" appears in allusion in its profound dimension through the words: "The profound meaning of the prayer (note 4: The Rebbe underlines the words: "prayer," "exactly" and "actions") of Shabbos*." And, exactly (note 4) in the same way, one can imagine that the superficial aspect of the Injunction: "Guard" appears, in allusion, in its profound dimension, by means of a slight modification of its formulation: "The cessation of words relating to material actions (note 4)." Moreover, it seems that, even setting aside this modification, this is indeed what this text means. For, how else would one interpret the expression: "words relating to material actions"? The continuation of this text, "as He rested..." also allows one to establish that this explanation is the correct one.

ח'רפח

[שלהי חנוכה]

... לההערה בסוף אגה"ק לאדה"ז ד"ה הוכח תוכיח - הרי כמו שרמוז חיצונית דזכור בפנימיותו בתיבות "הכוונה בתפלת השבת", כמו"כ ממש מקום לרמוז חיצוניות דשמור בפנימיותו ע"י שינוי קל מלשונו הק', והוא: "השביתה מדיבורים בעשיות גשמיים", ולא עוד אלא, שכנראה, גם בלא שינוי הנ"ל, זוהי הכוונה, כי מה פי' אחר לענין "דיבורים גשמיים"? וגם ההמשך "כמו ששבת כו'" מוכיח כן.

ח'רפח
האגרת היא אל הג"ר אפרים אליעזר יאלעס, ונכתבה על גליון מכתבו מיום ד' נר רביעי דחנוכה. אגרות נוספות אליו - לעיל חכ"א ז'תתקסג, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ח'שכא. ח'תנד. ח'תריח. ח'תרלז

לההערה: במכתבו: ובדרך אגב אשנה את הפרק (סוף קו"א) שהזכרנו בהיכל הקודש של רבינו הקדוש והטהור [כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע] זי"ע ועכי"א. הלא אדמוה"ז לא בא לחדש או גם לבאר הלכות שבת ומקורותיהן, כי אם להדגיש גודל העון של שיחה בטלה בש"ק, ולזה ביאר מה שידוע ליו"ח כי בכל המצוות יש פנימיות וחיצוניות וגם בשבת כן.

וא"כ לכאורה הי' די להזכיר חיצונית מהשבת (בבחי' שמור) כמו ששבת וגו', ופנימיות של בחי' שמור כמו ששבת וגו'. ואעפ"כ נראה מדבריו הקדושים והמאירים שרצה גם כן להזכיר בחי' זכור וא"כ למה לא התחיל בחיצוניות כמו שנאמר ויקדש אותו ויברך וגו' ואח"כ הפנימית כמ"ש שבת לה"א וכו'. ולפיכך אמרתי בדרך השערה בעלמא, שאדמוה"ז כלל בחכמתו את החיצוניות דזכור בפנימיות דזכור, באמרו: "הכוונה בתפלת השבת", משא"כ בשמור אין השביתה מעשי' גשמיית כלולה בשביתה מדיבורים גשמיים.